יום שישי, 1 בינואר 2016

שמות, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

שמות, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. שמ' ה,ט: "תכבד העבדה על האנשים, ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר".
התיקון בקדושה נועד להשיב את האדם לתודעה ישרה של עצמו, לסגל אותו לחרות ולהובילו לחיים של שלום עם עצמו, עם הבריאה כולה ועם בוראה. הטומאה משתדלת בכיוון ההפוך, רוצה לנתק מה שבקשנו לתקן, לכבות את התודעה העצמית כדי להשליט על האדם דמויות כוזבות, פחדים ריקים, איומים זדוניים, לקבץ אותו כצאן לטבח לרשות האלים ביותר, שמהיעדר לב בקרבו זכה לשררה.
השיטות ידועות מכל ימות עולם. כפי שכתבו הנאצים ימ"ש שהעבודה כבי' משחררת, ולאורך כל תולדות עולם וכן דוקא היום משננים ומשלשים עלינו בכך, כן פרעה אומר: "תכבד העבדה על האנשים, ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר" = 2658, שיהיו כנועים ועסוקים ולחוצים, יפרש רש"י, ולא יהגו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה - עכ"ל, כי אנשים שחושבים בדברי רוח יבקשו חרות, יבקשו חיבור גבוה יותר מזה של המשעבד אותם; הרי דוקא חודש ניסן בו ישוחרר העם ממצרים, [שמ' יב,ב] "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה", כי רק לאחר הישועה, לאחר ששוברים לרסיסים את קשרי העבדות, מתחילים באמת החיים בהם רק לבוראך תהיה כפוף [תהי' קמג,יב] "ובחסדך תמצית איבי, והאבדת כל צררי נפשי, כי אני עבדך". [תהי' מד,ב] "א-להים, באזנינו שמענו, אבתינו ספרו לנו: פעל פעלת בימיהם, בימי קדם", ואנחנו מזכירים את פועלך לעורר אותו עלינו גם היום.
פרעה הוא קטן, גם בגופו וגם בשכלו. רק בלבו הרע נשען כוחו האדיר. חוסר המוסריות פולש לו מסילות לפתור בעיות בפשטות. העם רוצה חיי רוח, לבחור וליטול אחריות על גורלו? בוא נצור מצב של חסרון, נייקר את המחיה, נרים את ההשקעה העצמית הנדרשת לדברים יסודיים כלחם ושמלה, נמציא מלחמות ראוה. נפעל לבטל את האהבה והערבות. רק "תכבד העבדה על האנשים" = 1018, ועוד יחיך לאמור (מש' כה,כז) "אכל (אכול) דבש הרבות לא טוב", בעודו מחזיק בכוורת לעצמו. והאנשים מוכנים להתיצב (שמ' לב,יט) "תחת ההר" (שמ' טו,כ) "בתפים (בתופים) ובמחלת (ובמחולות)", (יח' כד,כג) "ופארכם על ראשיכם" כי נקודת הפאר שבכם תתנוצץ מעל לשכל וההגיון, ללא (קו' ז,כט) "חשבנות רבים", (דה"א ו,לד) "ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה", (ש"ב כ,ב) "ויעל כל איש ישראל" (ירמ' כב,כח) "על הארץ אשר לא ידעו".
הפקודה היא להכביד על האנשים בחרדה, בלחץ, בחולשה ואי-ביטחון, בעבודה קשה "ויעשו בה" = 399 כי ננהג בהם בדברי (צפ' א,ט) "חמס ומרמה", לשים (קו' ז,יט) "שליטים" על (דב' ט,ב) "עם גדול ורם" אשר אינו מודע לעצמו, (מ"א כב,טז) "ויאמר אליו המלך" (יהו' כב,טז) "לשוב היום" לעצמו, לפנימיות תודעתו אשר שוטרי הנשמה (ברא' יט,יא) "הכו בסנורים" לבל יבין ובל יראה, לקום כל כנסת ישראל כעלמה שכאילו נשכחה תחת החופה ומתחננת היום (ברא' כט,לב) "יאהבני אישי" הוא הקב"ה (יש' נא,יד) "ולא יחסר לחמו" הוא לב האדם הנתקן בטוב, (במ' כח,יג) "עלה ריח ניחח". (שמ' ד,ו) "ויאמר י-הוה לו עוד" (ש"א טז,ד) "שלם (שלום) בואך", וה' (תהי' עב,ד) "ישפט" את אויביכם ותראו את עצמכם קמים ללא מאמץ (דה"ב ב,א) "ומנצחים עליהם", ודבק בה' (מש' יב,יד) "ישבע טוב" ותמיד (מש' א,לג) "ישכן בטח".
פרעה, וכל הדמגוגים אחריו, מכנה דברים כהיפוכם, להטעות את הזולת, לתת מכשול לפני המסונוור מתוך כאב או רוח שטות עד עיורון. שהעם לא יתיחס אל "דברי שקר" = 816 כהבטחה אשר אמר ה' (גמ' ג,ח) "וארד להצילו מיד מצרים", (ברא' מא,ח) "ותפעם רוחו" ויאמרו כולם (במ' לב,לב) "נחנו נעבר חלוצים לפני י-הוה", (יהו' ב,כד) "וגם נמגו כל ישבי הארץ" כי (ירמ' כג,יט) "הנה סערת י-הוה" אשר שמע (איכה ג,נו) "לשועתי", כי לא הקשבתי (יח' יג,ט) "אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב" וקמתי לבחור באמת (יש' נו,ו) "ולאהבה את שם י-הוה". על כן, (יש' סב,ה) "ישיש עליך א-להיך" ויושיעך (תהי' פ,ב) "רעה (רועה) ישראל".
פרעה בקש לענות את ישראל פן ירבה, וישראל התרבה עוד יותר. בקש להחלחיצם "ואל ישעו בדברי שקר" = 1241, [תהי' נ,ו] "ויגידו שמים צדקו, כי א-להים שפט הוא סלה". כי (חגי א,ה) "כה אמר י-הוה צבאו-ת: שימו לבבכם", [איוב לו,י] "ויגל אזנם למוסר, ויאמר כי ישובון מאון". ובהיות זה (ש"א ח,יח) "אשר בחרתם לכם", [תהי' פא,יז] "ויאכילהו מחלב חטה, ומצור דבש אשביעך" כי יש מה' כל צרכי האדם (שמ' לה,א) "לעשת אתם" לפי כלכלתו בעולמו. (ש"ב כג,י) "ויעש י-הוה תשועה גדולה" בידי האדם אשר יבקש לעצמו להידמות במידותיו לא-ל עליון, כי בצדקה ומשפט יכון כסאו.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה