יום שישי, 29 בינואר 2016

יתרו, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

יתרו, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. שמ' כ,טז: "ויאמרו אל משה: דבר אתה עמנו, ונשמעה; ואל ידבר עמנו א-להים, פן נמות".
קורה דבר נורא: אדם עומד במדבר על שפת תהום, בעברו השני עולם שלם לתענוגו, תודעה חדשה בה אין מקום כבר לצורך וחסרון, כי אם רק לרויון כל תאוות נפשו באלוהות הממלאה ומקיפה את עולמו. הרבה יותר ממה שאי פעם העז לחלום או לבקש, מוזמן לו פתאום; והוא מהסס. לפתע, אינו בטוח. הרצון הביא אותו לאמונה, ובזכות אמונתו מוזמן הוא עכשיו אל שדות התענוג. והוא ירא על רצונו, מפחד שלא ירצה עוד, וכל מערכותיו תקרוסנה עליו. ה' מדבר אתם מן השמים, "ויאמרו אל משה: דבר אתה עמנו, ונשמעה; ואל ידבר עמנו א-להים, פן נמות" = 3019, כי כאשר [תהי' לד,כב] "תמותת רשע רעה, ושנאי צדיק יאשמו" (שהרע שבו, הלא טוב, הוא אשר הופך את האדם לבר תמותה וממיתהו), כך אם (יח' כ,יג) "בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו, אשר יעשה אתם האדם וחי בהם", הוא כאילו שומר את המות לעצמו בעוד המפתח לחיי נצח נמאס בכף ידו. הם מפחדים למות, ומרוב שמפחדים למות, גוזרים על עצמם מיתה: "דבר אתה עמנו, ונשמעה; ואל ידבר עמנו א-להים, פן נמות" = 2380, והיה בידם לשאת א-להים בקרבם, והיה עליהם לבחור בחיים (דב' ד,טז) "פן תשחתון ועשיתם לכם פסל", כי רבוי האורות הנשגבים אשר נחשפו אליהם דורש כלים אדירים, כלים ראוים להארת הלבנה באור עצמי; ובאשר אינם, יפול האור וישפך אל תוך פולחנים פסולים ונבזים לאלתר, כפי שקרה ובע"ה יפסיק כבר לקרות.
אנשים קטנים תמיד מחפשים למי או למה להשתעבד, רק לא להיות נוכחיים לבניית גורלם. נפשם עודנה אחוזה בעבדות מצרים, עיניהם בודים את הכלוב אשר איננו כבר במצוי. יש להם את "משה" = 345, הממוצע שמביא את "בורא עולם" = 355 הבלתי נודע אל בחינת "מלך מלכי המלכים" = 335 הנתפס בעיני כל. "דבר אתה עמנו, ונשמעה" = 1249, יאמרו, [דב' לב,כח] "כי גוי אבד עצות המה, ואין בהם תבונה". כי (מש' יג,יב) "תוחלת ממשכה (ממושכה)", תקוה ויחול לגאולה תפסה את מקום הישועה עצמה בתודעתם, (ברא' לח,ט) "לבלתי נתן זרע", לבלתי קבל פני משיח כי אם רק (ירמ' מב,ט) "להפיל תחנתכם לפניו" על מה שה' נתן בידיך אילו רק תפסיק (שופ' ג,יב) "לעשות הרע בעיני י-הוה", (שמ' כז,א) "ועשית את המזבח" ושמחו אתך כל דורות אבותיך, (במ' לו,א) "ויקרבו ראשי האבות" ויקריבו עליו עולותיהם. וה' הוא א-ל מלא רחמים: אם תזכה, אם תקפוץ אתה הוא יקפיצך, ובאשר לא תזכה לשמוח, גם (תהי' קיב,ט) "לאביונים נתן צדקתו".
זו הדרך של יצר הרע להכשיל את האדם, בהציג לפניו דבר כהיפוכו: "ואל ידבר עמנו א-להים, פן נמות" = 1131, כי יכולת להיגאל בשלמות, להיות הגואל בעצמך, ומתוך בחירתך תשנן ותשלש לבכות במר נפשך [תהי' ג,ב] "י-הוה, מה רבו צרי, רבים קמים עלי". עד אשר יקום (במ' יז,כח) "כל הקרב הקרב אל משכן י-הוה", (ויק' כ,ד) "בתתו מזרעו" ומכל כליו לישועה נשגבת, ויפרה (ברא' ל,ז) "ותהר עוד ותלד" בשמחה ובאמונה. (במ' כא,ג) "וישמע י-הוה בקול ישראל", בקול הצדיק אשר תקן את מידת ישראל בשלמות, ואל מול הצמצום והפחד והרעדה יקום בשחוק אל מול ה' (ברא' כט,כב) "ויעש משתה", "משתה" = 745 שהוא כולו (שמ' יב,טז) "מקרא קדש", [מ"ב כא,י] "וידבר י-הוה ביד עבדיו הנביאים לאמר", ויקראו לעם (דב' א,מא) "לעלת ההרה" (דב' ד,לב) "ועד קצה השמים הנהיה" בלבם לישועת עולמים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה