יום שלישי, 5 בינואר 2016

וארא, עליה ד, נצח בשבוע

וארא, עליה ד, נצח בשבוע. שמ' ח,ג: "ויעשו כן החרטמים בלטיהם, ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים".
כל שחקני המופע עומדים במקומם ומקיימים את תפקידיהם. הקב"ה גזר: אין כבר בחירה למצרים. תחת הנהגת פרעה, מלכם ואליל בעצמו, מצרים נכנסה למגלשה ממנה כבר לא תצא כפי שהיתה. תפקיד ביצוע המכות הוא בידי משה ואהרן, אבל הנה, בצוויו של ה' מביאים הם על מצרים את הצפרדע, "ויעשו כן החרטמים בלטיהם, ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים" = 2663: נטולי חשבון והגיון, החרטומים רק רוצים להוכיח שגם הם יודעים ויכולים, והם בעצמם מתכבדים להוביל לאבדן השלטון אשר היה בידיהם. זה כנגד זה, [שמ' יט,כא] "ויאמר י-הוה אל משה: רד, העד בם, פן יהרסו אל י-הוה לראות, ונפל ממנו רב": יש צורך לשמור על המידתיות של ישראל בהיקרבם אל ה', שלא ינהגו מתוך בהלת יצרם [תהי' עח,ח] "ולא יהיו כאבותם, דור סורר ומרה, דור לא הכין לבו, ולא נאמנה את אל רוחו"; דור שהוא אותו דור, אך בבחינת אבותם, קודמיהם, כי לא שוה העבד לאדם המשוחרר, לא יומדד לפי אותם כללים; וההבדל בתגובת הא-להים קשורה דוקא לאם נאמנה את אל רוחו, שם התכלית לשלב הראשון של תיקון ישראל, הוא שלב ההכנעה אל ה' ואל תורתו, ממנו ירכשו את החרות מכל שלטון אשר מתחת לשמים.
המאורע מהמם. ראשית, צפרדעים מאת ה' על מצרים. בעקבותיהם: "ויעשו כן החרטמים בלטיהם" = 870, לא לעצור את המגפה אלא, מסונורים מחליקים אל תוך האתגר, להוכיח כי גם הם יכולים להציף בצפרדעים. [זכ' ו,ד] "ואען, ואמר (ואומר) אל המלאך הדבר (הדובר) בי: מה אלה, אדני"?. (תהי' צד,יז) "צמאה דומה נפשי" בפני הפלא. כל הצרים ילכו שולל ויאבדו מן העולם, והדבק בה' (יח' יח,כז) "את נפשו יחיה".
וכעשות החרטומים את לחשי הכישופים שלהם, "ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים" = 1793, ובזה הסימן, [במ' כ,ט] "ויקח משה את המטה מלפני י-הוה, כאשר צוהו", שקבל על עצמו את המטה, את שרביט המלכות והממשלה, כשהממשל המצרי מתחיל לרדת לטמיון בתוך חלום בלהות שמתגשם. ויהיו כאלו מתוכם שינצלו את ההזדמנות לראות את האמת, (יח' מד,טז) "והמה יקרבו אל שלחני (שולחני) לשרתני", ויבקשו להתקבל תחת מלכות שמים, תחת כנפי השכינה, ולהישמע (זכ' ד,ב) "לנרות אשר על ראשה". כאן מתחילים להתגלות הרחמים העצומים שמאחורי מכות מצרים, כי זה שלא יראה את מה ששובר את העינים יוכיח בכך שכבר לא נותר לו שום כלי הולם לתשובה או לבחירה נבונה; ומולם יהיו שיבקשו את הברית והחיבור (קו' ג,י) "אשר נתן א-להים לבני האדם לענות בו" לכל מאורעות החיים, ואז יעלה האדם במידותיו ובדבקותו בבורא ית' ובחכמתו, ויעבדהו בשמחה ובבטחון תמיד, ויזכה לרוב טוב (דניאל ה,יד) "ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה": ואור, ושכל, וחכמה יתירה, מהעולם היותר, הפנימי, העליון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה