יום שני, 4 בינואר 2016

וארא, עליה ג, תפארת בשבוע

וארא, עליה ג, תפארת בשבוע. שמ' ז,א: "ויאמר י-הוה אל משה: ראה נתתיך אלהים לפרעה, ואהרן אחיך יהיה נביאך".
נידרש להבין לעמקו של ענין: "ויאמר י-הוה אל משה: ראה נתתיך אלהים לפרעה, ואהרן אחיך יהיה נביאך" = 2630; זה כאילו פרעה הסכים, אף אם בעל כרחו, ונכנע: [יהו' ט,כה] "ועתה, הננו בידך. כטוב והישר בעיניך לעשות לנו, עשה"; ואז ברור שלא בשביל מצרים היה כל תהליך המכות, כי יכל משה להפיל את פרעה גם מיד; אלא למען ישראל בלבד, אשר יסתגלו לגאולה בהליך החניכה הנעצב להם באמצעות מכות מצרים וכל הסובב אותן.
ההשוואה אינה פשוטה: "ראה נתתיך אלהים לפרעה" = 1557 , שופט ורודה עליו -כלשון רש"י-, שבעקבותיך יוכרז [תהי' קה,א] "הודו לי-הוה קראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו". כי תהיה "אלהים לפרעה" = 471 אשר (קו' ח,טז) "בעיניו איננו ראה (רואה)" את אשר ברשעותו הביא על עצמו, להינטל ממנו הבחירה ולהיות הוא ועמו משל לישראל, אשר (מש' טז,כג) "ישכיל פיהו"; ואתה (תהי' לה,ט) "תגיל בי-הוה" (ירמ' כח,א) "לעיני הכהנים וכל העם" אשר יראו את נקמת ה' במצרים ויעידו אשר (דב' ה,ג) "אנחנו אלה פה היום, כלנו חיים", כי [שה"ש ה,י] "דודי צח ואדום, דגול מרבבה". וידבקו בה' (שופ' כא,ד) "ויבנו שם מזבח" להקריב את כל האלילים השוכנים בלבם, ויכוונו (יש' מב,ג) "לאמת", לצאת באמונה ובבטחון (שמ' יז,א) "למסעיהם על פי י-הוה"; (איוב יח,ב) "ואחר נדבר", כי (תהי' קכב,ז) "יהי שלום בחילך", ורוח טובה (ש"ב יט,כט) "באכלי שלחנך", (דב' יב,ה) "מכל שבטיכם", אשר ילמדו את הנמשל ויאחזו בקדושה, לנהוג בנאמנות (מש' כד,ג) "ובתבונה".
אתה תשמש דמות אלוהית לפרעה, "ואהרן אחיך יהיה נביאך" = 414, שהוא יקלוט ממך דברי "אור אינסוף" ויוציאם לפועל ויתרגם אותם למעשה נקמה על מצרים, (עמוס ח,ח) "ואבל כל יושב בה"; (יש' כד,יח) "והיה הנס מקול הפחד", בורח מתוך אימה בהבינו (ש"א כ,כב) "כי שלחך י-הוה" בזכות (עזרא ב,סח) "האבות" הקדושים; ולא יקום מצרים לתחיה (ש"א כט,ג) "מיום נפלו, עד היום הזה", באשר לא תשוב להקימו בתוכך. ויזכרו ויספרו בכל דור (איוב טז,כא) "ובן אדם לרעהו" אשר (ברא' כח,יג) "אני, י-הוה, א-להי אברהם אביך" גאלתיך לתת בידך (תהי' לו,י) "מקור חיים", כי (קו' א,ו) "סובב סבב הולך הרוח", ובחר ה' בלב האדם (תהי' קלב,יג) "למושב לו".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה