יום רביעי, 20 בינואר 2016

בשלח, עליה ה, הוד בשבוע

בשלח, עליה ה, הוד בשבוע. שמ' טז,ו: "ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל: ערב, וידעתם כי י-הוה הוציא אתכם מארץ מצרים".
הדרך בנויה מהשתלשלות של נקודות מפנה, החלות על הכל: מהכללים הגדולים בחיי העם, עד ההנהגות הקטנות בחיי כל פרט. העם לא למד עוד את כללי החופש; סף תודעתו נמוך עד אשר לא מכירים עוד מקור לתזונה כי אם האוכל אשר יקבלו מהמצרים במצרים. ואינו ולא ישוב, וחוסר בטחון תוקף את העם. "ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל" = 1548, (יהו' כג,א) "אחרי אשר הניח י-הוה לישראל מכל איביהם", אשר אמר הא-להים: (ש"א י,יח) "אנכי העליתי את ישראל"; והמשך התהליך כרוך בכך שהם יעלו בעצמם, [ברא' כו,יט] "ויחפרו עבדי יצחק בנחל, וימצאו שם באר מים חיים"; וידעו (ש"ב ז,כז) "כי אתה י-הוה צבאו-ת א-להי ישראל".
עכשיו עת "ערב" = 272, נקודה בינים בין יום ולילה, בין אור החמה לאור הלבנה, (ברא' א,ו) "בין מים למים". ונכון שיצהיר כל אדם על עצמו (ברא' מב,יח) "אני ירא", כי (שמ' לב,א) "לא ידענו מה היה לו" ומה מתרחש בלבו, רק (יש' יט,ב) "ממלכה בממלכה" מתנקשות, (דה"ב יג,יז) "מכה רבה" הוכתה (עמוס ט,יב) "עליהם, נאם י-הוה". ואתם (ש"א ו,יד) "העלו עלה לי-הוה", הקריבו את לבכם אל ה' ובקשו ממנו (תהי' קיט,כו) "למדני חקיך", עד אשר (יח' לו,לב) "נאם אדנ-י י-הוה יודע (יוודע)", ונדע (במ' ט,ח) "מה יצוה י-הוה לכם" להכינכם (יש' ל,כט) "לבוא בהר י-הוה". (תהי' עח,לח) "והוא רחום".
עת ערב, עת שינוי, עת מעבר לתודעה חדשה. "וידעתם כי י-הוה הוציא אתכם מארץ מצרים" = 1870: [ירמ' ל,ז] "הוי, כי גדול היום ההוא מאין כמהו, ועת צרה היא ליעקב, וממנה יושע (יוושע)", ואתם (ויק' כג,לב) "תשבתו שבתכם" כי דוקא בהנהגתכם מעל לחוקי הטבע באחוז לבבכם בה', תתגלה הישועה. והצווי ברור: "כי י-הוה הוציא אתכם מארץ מצרים" = 1340, (ברא' יז,א) "ויאמר אליו: אני א-ל שד-י. התהלך לפני". ודעו, עכשיו ממש, אשר "י-הוה הוציא אתכם מארץ מצרים" = 1310, והוא משגיח עלינו בגלוי פנים כי כך בקש מה' משה, [שמ' לג,טו] "ויאמר אליו: אם אין פניך הלכים, אל תעלנו מזה"; והנה עלינו. ומה שתראה ותרגיש כאילו עת צרה חלה עליך עוד, זה כי (שופ' ב,יב) "המוציא אותם מארץ מצרים" (דה"ב לד,ג) "החל לטהר את יהודה וירושלם" לקראת גואל צדק.
הרי ה' כבר "הוציא אתכם" = 573 מהשיעבוד, וכל דבר (קו' ג,יא) "יפה בעתו"; והזהירך: (ברא' כז,יג) "אך שמע בקלי"; ואני (דב' ל,יח) "הגדתי לכם היום" אשר (דב' א,יג) "בראשיכם" תלויה הגאולה, (במ' לא,מט) "אשר בידנו" להיושע. ונאמר יחדיו: אנא ה' (תהי' ו,ה) "חלצה נפשי", (איוב ל,כו) "כי טוב קויתי".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה