יום ראשון, 10 בינואר 2016

בא, עליה ב, גבורה בשבוע

בא, עליה ב, גבורה בשבוע. שמ' י,יח: "ויצא מעם פרעה, ויעתר אל י-הוה".
מה קורה עם פרעה? הוא פשוט בקש לשחק על מגרש ובמשחק שאין לו, מטבע הדברים, כלים להתמודד עמם. "פרעה" = 355, כמנין "בורא עולם": הוא מחקה כבי' בדברי שקר את הא-ל ועושה את עצמו אליל בתודעת עבדיו, בו בזמן שדרכיו על פני הארץ מורים על היעדר ה' מקרבו כליל. והכל, מידה כנגד מידה, ולמקום שהאדם מבקש ללכת, לשם מוליכים אותו מן השמים. פרעה מנצח ושולט על ממלכות הארץ; אך הגאוה מכשילה אותו, וכדוגמת נמרוד לפניו, גם הוא מתימר לנצח אף את בורא עולם. מבחירת עצמו, הוא נקלע אל תוך שדה קרב בו אין לו כבר שום סיכוי לקבוע שום עובדה, כי הכל בידי שמים (חוץ מיראת שמים, אשר יכלה להובילו לתשובה ולהמתיק את הדינים שהביא על עצמו). ואין מהקרב הזה שום מחבוא על פני הארץ.
סור מרע, ואז, עשה טוב: ראשית, יוצאים מעם פרעה; ורק אז, מסויגים מכל כחות הטומאה, נעתרים אל ה'. "ויצא מעם פרעה" = 612 לקיים (שמ' כג,לב) "ברית" אבות, כי היכן שמשה יגש אל הא-להים יתגלה אשר (ברא' כח,טז) "אכן יש י-הוה במקום הזה". (במ' כ,טז) "וישמע קלנו" (ירמ' ב,ב) "בארץ לא זרועה", ויהי (יואל ב,ב) "יום ענן וערפל" (דב' א,ל) "במצרים, לעיניכם". ויאמר משה אל העם (ירמ' נא,נ) "הלכו (הילכו), אל תעמדו (תעמודו)", (מ"א יג,ט) "כי כן צוה אתי" ה' לעשות (יח' ל,ד) "בנפל (בנפול) חלל במצרים"; (ברא' מב,ב) "ונחיה ולא נמות". (תהי' סט,יא) "ואבכה בצום נפשי" לזכות בתיקון ובמידות (תהי' קכג,א) "המעלות אליך", ה', מלך (תהי' צז,ט) "עליון על כל הארץ", ויהי משה (יח' לז,כה) "נשיא להם לעולם", (יח' לד,כז) "והיו על אדמתם". ומעתה, (תהי' קלט,י) "תאחזני ימינך", מידת חסדיך האדירים, כי נסתייגתי מכל רע.
ויקם "ויעתר אל י-הוה" = 743 (יח' לו,לג) "ביום טהרי אתכם": מתוך אשר כמידתכם נטהרתם, אבוא ואטהר אתכם מעבר למידתכם(שופ' טו,יז) "ויהי ככלתו לדבר", ידעו מצרים ויודו (ירמ' ט,כ) "כי עלה מות בחלונינו", (ירמ' כה,לד) "ונפלתם ככלי חמדה". (דה"א יג,יב) "ויירא דויד את הא-להים", וזה כל סוד הצלחתו לנצח.
"ויצא מעם פרעה, ויעתר אל י-הוה" = 1355, [תהי' סט,לד] "כי שמע אל אביונים י-הוה, ואת אסיריו לא בזה", עד כדי (יש' ל,כו) "חבש (חבוש) י-הוה את שבר עמו" (וצ"ל שפירוש עמו זה העם שלו, וביתר עומק כל אשר הולך עמו). (יש' סו,יד) "וראיתם, ושש לבכם" כי העם נשמעים (דה"ב לג,ח) "לכל התורה והחקים והמשפטים" (דה"ב ט,ז) "ושמעים את חכמתך". משם, אשר [מש' טו,לג] "יראת י-הוה, מוסר חכמה; ולפני כבוד,ענוה". מהצמצום העצמי באה גדולה אמתית; הענוה תעורר את הכבוד. והנה זה מפתחות בידך, להניע מנועים של גאולה.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה