יום ראשון, 24 בינואר 2016

יתרו, עליה ב, גבורה בשבוע

יתרו, עליה ב, גבורה בשבוע. שמ' יח,טו: "ויאמר משה לחתנו: כי יבא אלי העם, לדרש א-להים".
כהיותו עבד ה' בשלמות, גם בשלמות יהיה משה רועה מסור, אבא נאמן אשר יטפח את ילדיו הרבה מעבר לאשר הוא חייב. יתרו עומד מול מחזה שלא נראה הגיוני: מאות, אלפי, רבבות אנשים עומדים בתור, ממתינים להציג את דינם מול השופט היחיד והמיוחד של כולם, המשיב לפי תורת הא-להים. אל מול תמיהת יתרו, ישיב "ויאמר משה לחתנו" = 1096 שהעם עודנו עבדים בנפשם, שעד (במ' לב,יח) "התנחל בני ישראל" בארצו יהיה מסוכן מאוד לחלק סמכויות, כאילו (שמ' ה,כא) "לתת חרב בידם", כי לא ידעו חוק ומשפט, ויצרם יכשילם. ורק אשר (תהי' קו,ג) "עשה צדקה בכל עת", אשר בבחינת (מש' יט,יד) "אשה משכלת" אל מול הא-להים, יקבל על עצמו לסלול לעם את דרכי המשפט. ובהגיע עתו, נקים רשות שופטת ורשות מבצעת תקינות, (ברא' כח,כא) "ושבתי בשלום" ובשמחה לחיים נטולים כבר העול הכבד הזה.
וככה זה קורה: פשוט, "כי יבא אלי העם" = 199, ואפתור את הדינים והגבורות שבפיהם מתוך זוית ראיה של (ברא' טו,ו) "צדקה", (יש' מח,י) "ולא בכסף" בלבד ימתיקו את ראייתם המעוותת, הקטנונית, כי אם כמה פעמים יקומו (שמ' ב,כג) "ויזעקו" לה' (תהי' קיח,כה) "הצליחה נא" בהתקרב העם למלחמה (יהו' ז,ח) "לפני איביו" אשר (מ"א ט,ט) "הביא י-הוה עליהם", כדי ללמדם אשר (במ' ל,יז) "אלה החקים" וזאת התורה אשר תשמור לעשות, (תהי' כז,יד) "ויאמץ לבך" משמים מעשך; (יואל ב,כז) "ואני י-הוה א-להיכם", הנגלה אליכם בכל אשר תלכו.
כי העם נגשים דוקא "לדרש א-להים" = 620, לעורר את בחינת (אסתר ב,יז) "כתר" עליון אליו יתמסר (ברא' יז,יז) "ויפל אברהם על פניו", (ברא' לט,ו) "ולא ידע אתו מאומה"; כי אנכי בתמימות (ברא' כה,כז) "איש שדה", רועה את צאן ה' להכניסם (תהי' עח,לז) "בבריתו" הנשגב לאחר אשר (ויק' טז,ל) "תטהרו", ובקנאת הטוב והחיים (שופ' כ,ב) "שלף (שולף) חרב" אל מול הצורר, ומעלה את אנשי החיל אל הקרב שלא לצורך המערכה אלא לצרכם בלבד, להביא את העם אל (תהי' מט,ט) "פדיון נפשם", שיראו בעיני לבם את (יש' נב,ט) "גאל ירושלם" אשר אמר להם (יש' מו,י) "וכל חפצי אעשה", ויכמהו לגאולה שלמה ונצחית לעולם. (תהי' פח,יג) "וצדקתך" תמיד בעיני, ובעיני העם במשל אשר יצרת (במ' טו,לט) "לציצת", אותם יראה האדם ויזכור תמיד.
על כן, "כי יבא אלי העם לדרש א-להים" = 819 ייראה בעיני כאילו מתחננים (ברא' כד,מג) "השקיני נא מעט מים מכדך", כי מבקשים המה לחוות, לעורר בתוך הלב את (ויק' י,יא) "אשר דבר י-הוה אליהם"; ואמנם עוד (במ' ז,ט) "בכתף ישאו", ומיראת הרוממות רק (במ' ג,לה) "על ירך המשכן יחנו", ככל שיתקנו את כליהם לאור עליון להשפיע רחמים בעולם, (מלא' ג,ה) "וקרבתי אליכם" אמר ה'; וידוע אשר (מש' יג,ט) "אור צדיקים ישמח".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה