יום ראשון, 17 בינואר 2016

בשלח, עליה ב, גבורה בשבוע

בשלח, עליה ב, גבורה בשבוע. שמ' יד,יג: "ויאמר משה אל העם: אל תיראו. התיצבו וראו את ישועת י-הוה אשר יעשה לכם היום. כי כאשר ראיתם את מצרים היום, לא תספו לראתם עוד עד עולם".
העם מבוהל, רואה את עצמו במלכודת, בין הים   והמדבר לבין כל מצרים הרודפים אחריהם. זה רגע האמת, בו יאמר משה לבני ישראל: "התיצבו וראו את ישועת י-הוה אשר יעשה לכם היום" = 2976, כי מהלך של נסים גלוים נגד חוקי הטבע הולך להתרחש, [מ"ב ב,ח] "ויקח אליהו את אדרתו ויגלם, ויכה את המים ויחצו הנה והנה, ויעברו שניהם בחרבה". ולאחר ההצלה, ההשגחה הפרטית לחייהם החדשים, [ירמ' כט,יג] "ובקשתם אתי, ומצאתם כי תדרשני (תדרשוני) בכל לבבכם", כי רחמנא ליבא בעי (הרחמן רוצה את לב האדם), לב טוב ומתוקן המתחבר למקור נשמתו; וידרוש האדם א-להים וה' יעננו, (ירמ' יא,ה) "למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם", (נחמ' ט,כה) "ויירשו בתים מלאים כל טוב, ברות חצובים, כרמים וזיתים ועץ מאכל", וכל הנדרש בעולם הזה לחיים של שלום אשר הלב מבקש לקיים, ולהשפיע מהם סביב. כי את "ישועת י-הוה" = 812 תקבלו (במ' יח,לא) "חלף עבדתכם באהל מועד", בזכות ההשתדלות שלכם להוסיף אור נגד החושך, להוסיף קדושה לעולם.
ולכל הנאמר, הוכחה ברורה בידיכם, בכל צעד אשר תתקדמו בנאמנות בדרך ה'. "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תספו לראתם עוד עד עולם" = 3572. קודם כל, צריכים לכבוש בחינת דרור: שלא נשאר זכר לשעבוד הגשמי. ואז, צריכים לכבוש את החופש, את תודעת החיפוש הישר אחרי האמת, כי [עמוס ח,יא] "הנה ימים באים, נאם אדנ-י י-הוה, והשלחתי רעב בארץ: לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמע את דברי י-הוה". ובצעד האחרון, אשר פסגתו תמיד מהאדם והלאה, כל הזמן בהתחדשות גבוהה יותר, נתקנים באמת לחרות: לשלום בעושר, מתוך אשר התשובה לכל השאלות, החרותה בקורות לב האדם, מתגלית במעשיו ללא סטיות, ובאופן שקוף, מידה כנגד מידה, תשובת הא-להים, למען יראו כל עמי הארץ וילכו אל האור בעקבות ישראל: (תהי' עא,טו) "יספר צדקתך, כל היום תשועתך, כי לא ידעתי ספרות", כי אין מספר לחסדי שמים החלים על האדם, וכל ענין הדרך שלנו במדבר יהיה לתקן את הכלים שלנו לאור העליון, המיועד לנו מראשית הימים ועד אחריתם.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה