día 50, Shavuot, entrega de la Torah

Y llegó "el día 50", que escrito en hebreo "iom hajamishím" tiene valor numérico 459, igual que "hazor'ím bedim'áh", los que siembran con lágrimas, a quienes les está prometida una cosecha feliz. Un día en que la gastronomía judía tradicional propone alimentos lácteos de la raíz de Jojmah (la sabiduría analógica, la figura paterna, el hemisferio cerebral derecho), y más tarde, alegría con vino de la raíz de Binah (el entendimiento analítico, la figura materna, el hemisferio cerebral izquierdo). El día en que se yergue a la vida el nombre sagrado de 42 letras desde la plegaria "Ana bekóaj" que completamos ayer, y eleva hacia el Firmamento como ofrenda completa el conjunto de cuanto logramos con esfuerzo enmendar durante las últimas siete semanas, para abrir con él los diques del Firmamento y merecer que descienda a través nuestro la Torah desde su raíz en la más alta Jojmah a este mundo, para enmendarlo con la Maljút, con el Reinado de Hashém.

Tras la cualidad número 49, última en la enumeración de los requisitos para adquirir Torah que propone nuestra mishnah ("El que dice en nombre de quien lo dijo antes", como estudiamos ayer, que nos lleva a decirnos desde la aptitud a recibir la Torah), se completa ésta con una declaración dibujada de modo exacto para la experiencia de hoy: "He aquí que has aprendido, que todo quien dice algo en nombre de quien lo dijo previamente, atrae redención al mundo": todo quien conecta a la creación con su creador y su fuente, todo quien se conecta a la cadena de la enmienda, conquista el Jerút, el más alto nivel de libertad posible, traducido en una conciencia de sí que sinergiza con la voluntad del Creador y con el propósito de la creación; y así atrae al mundo hacia su rectificación con Shalóm.

Ante nosotros, un camino largo y deleitable, armados como vamos de un tesoro sublime. Para asegurarnos el éxito, nos entregaron nuestros sabios una potencia infalible (Avot 2): "Y todos tus actos honren al Firmamento", sean amables a Hashém. Y el círculo para quien toma a la Torah por esposa, lo cerró el rey Shlomóh-Salomón con gran sabiduría (Mishlei-Prov. 3): "En todos tus caminos conóceLo, y El rectificará los caminos que transitas". Cuando la primera parte del verso ("bejól drajéja da'éhu") equivale numéricamente a "ieshu'áh" que es redención y salvación que atraes conociendo a Hashém a cada paso, y la segunda parte ("vehú iiashér orjotéja") equivale a "shalóm bait veparnasáh" שלום בית ופרנסה, a shalóm de plenitud en el hogar y buen sustento. Hasta este punto, y aún más allá.

Sea Su Voluntad y logremos por fin, en esta experiencia de Shavuót, recibir la Torah en plenitud con alegría. Y que tengamos todos éxito en la continuación de este camino que se abre, desde hoy, ante nosotros para Bien.

Dia 50, vaya emoción y desafío: Maljut completa, el Reinado, ha de ascender al monte de Binah a realizar por fin el mérito de la creación, que atrae hacia sí, be"H para siempre, la bendición del Creador. ¡Jag Sameaj para todos!

במדבר, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' ד,כ: "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש, ומתו"

במדבר, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' ד,כ: "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש, ומתו".

מכל חושיו ניזון האדם, וחוש הראיה ניצב בראש המזינים אותו. אדם אשר יעמוד שם בעת שמפרקים את המשכן ויראה את הקודש טרם יכוסה בבדי תכלת ועורות תחשים, והוא אינו ראוי לראות זאת כי הכלים שלו אינם מסוגלים לאור הזה, הוא יבלע כפשוטו את הקודש דרך עיניו, ומהיעדר לו כלים לאור החזק הזה, יישבר תחתיו וימות. "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש, ומתו" = 2077. מתוך הצער על מותם העם יסתנוור, [יש' ט,יב] "והעם לא שב עד המכהו, ואת י-הוה צבאו-ת לא דרשו" כי דעתם חלשה ואינם מבינים את אשר קרה. [שמ' לד,ה] "וירד י-הוה בענן, ויתיצב עמו שם, ויקרא בשם י-הוה". והחסיד ידע את מקומו ולא יחמוד מקום זולתו, [תהי' פט,כה] "ואמונתי וחסדי עמו, ובשמי תרום קרנו", כי ה' צדיק: [תהי' קיא,ה] "טרף נתן ליראיו, יזכר לעולם בריתו", וכי [תהי' קמה,יח] "קרוב י-הוה לכל קראיו, לכל אשר יקראהו באמת". (ירמ' נא,יא) "כי על בבל מזמתו להשחיתה, כי נקמת י-הוה היא", כי לכל ברואיו יתן גמולם, לנקות עוונם, למען ייטב להם לאחרית ימים; ואז, (ש"א ב,כב) "את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל" יהפוך כהרף עין לטובה, לעורר תבונה בקרב אנשי החיל והבוטחים בו באמת, למען יאריכון ימים בשלום, כי (מש' טז,לא) "עטרת תפארת, שיבה", וזקנים ילמדו חכמה להוביל את העדה להמתקת כל הדינים, למען יעשה, העושה שלום במרומיו, שלום עלינו, ועל כל ישראל, ודרכם ישפיע שלום לכל יושבי תבל, ואמרו אמן.

día 49 del 'omer, ¡Maljut de Maljut!

día 49 del 'omer, ¡Maljut de Maljut!, lo que hace real a lo real, lo que constituye a la onda más ínfima que se esconde tras la última partícula imaginable de la creación (la escala de valores de Avót 6,5-6 se realiza en nuestro camino). En el capítulo 2 mishnah 9 de Pirkei Avót, consultó rabán Iojanán a sus discípulos cuál es el camino recto a que debe apegarse el hombre. La respuesta de Rabí El'azár obtuvo el aplomo de su maestro: "buen corazón". Hallamos otra vez al "buen corazón", "lev tov", sintetizando la enmienda del Jesed de Netsaj (día 22 del 'omer) en nuestra mishnah. Tengo la impresión de que, en esencia, el tikún que nos hará aptos de recibir la Torah y adquirir la más alta libertad se apoya en que logremos convertir el corazón anquilosado y petrificado en un corazón de carne, un corazón sensible que se emociona y late de veras, tal como si naciéramos de nuevo; un "lev tov", cuyo valor numérico es 49 como los días del 'omer que hemos contado; misión intermedia en sí mismo.

Nuestra mishnah nos guió, a lo largo de la enmienda de la Maljut la última semana, a rectificar toda nuestra relación entre la sabiduría y el mundo que nos rodea. Todo dicho camino se reúne en su propuesta para hoy: el buen corazón se revela en la cualidad de aquél que "dice las cosas en nombre de quien las dijo antes", cita al autor de sus dichos: el más recto, quien honra lo que gozó de recibir y lo transmite renovado para incidir con bien en su entorno; y no para su propia honra, sino que da testimonio en sus palabras de toda la cadena de la sabiduría que se trate desde su revelación al hombre; así, destaca las luces de enmienda, las luces cósmicas, sobre el fondo de cuanto está contaminado de oscuridad, y se torna capaz de endulzar en luces buenas el conjunto todo. Como cita aquí rav Kehati de Kohelet Raba 2: "Si el discípulo no está habituado a decir lo aprendido citando al maestro que le enseñó, en el futuro olvidará su Torah"; y por ello, acostumbran los sabios citar incluso varios niveles de transmisión previa a su propio aprendizaje ("dijo rabi tal que dijo rabi cual en nombre de rabi fal que aprendió de rabi sal", etc.), buscando siempre que los dichos apegados a la verdad Divina revelada se eleven prístinos y perfectos de retorno hasta su fuente en la Binah (entendimiento, lugar del firmamento, madre cósmica de cuanto es).

Ya a los pies del monte Sinai, donde coronaremos con humildad feliz al Creador con el título de "rey de reyes de los reyes". Claro está, "har Sinai" (monte Sinai) y "mélej maljéi hamlajím" (rey de reyes de los reyes) comparten valor numérico 335: la conexión entre la majestad y el lugar, entre la Majestad y todo el lugar, y el salto cuántico hasta la conciencia de que no es "la realidad" lugar del Absoluto, sino que el Absoluto hace las veces de lugar a todo lo que es.

Por delante, un día entero para descargar todo resto posible de vanidad y soberbia, elevar todo lo que hemos resultado en ofrenda completa a lo Alto, conectar todo lo bueno a su origen en el Firmamento, y restar leves, alegres y plenos de temeroso respeto, listos a recibir mañana Luz infinita, sangre nueva, un alma para la cual hará de cuerpo el alma nuestra, y pasar a una conciencia nueva de redención.

Maljut de Maljut: Acerca de la cúspide del tikún de hoy, clama Hashém en la ultima estrofa de Lejah Dodi: Ven con Shalóm, corona de tu marido, con alegría y regocijo. Hora de volcar en la realidad sensible todo lo aprendido y dispuesto, listos a las nupcias eternas del alma; todos juntos luz, refejo amoroso y fiel de la Luz. ¡Mazal tov!

תשעה וארבעים ימים לעומר, מלכות שבמלכות

תשעה וארבעים ימים לעומר, מלכות שבמלכות! (סולם הערכים של אבות ו,ה-ו מתגלם בדרכנו). באבות ב,ט נשאלו תלמידי רבן יוחנן איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אלעזר השיב, וזכה להערצת רבו: "לב טוב"; וכן מצאנו במשנתנו "בלב טוב", משמש כלי לתיקון החסד שבנצח בדרכנו אל הר סיני. נראה שכל ענין התיקון אשר יכשיר אותנו לקבלת תורה ולזכות בחרות אמתית תלוי בהמרת הלב המאובן בלב בשר, לב פועם רגיש ומתרגש, בבחינת היוולדות מחדש; "לב טוב", השווה בגימטריה 49 כימי העומר אשר ספרנו, תכלית ביניים בפני עצמו.

משנתנו הובילה אותנו, בתיקון מידת המלכות, ליישר את כל הקשר שלנו בין  החכמה לבין הזולת. כל זה מסתכם במבוקשה היום: לב טוב מתגלה במידת זה "האומר דבר בשם אומרו": זה הכי ישר, המכבד את מה שזכה לקבל, ומזרים אותו באופן מחודש להשפיע סביבו, ודוקא לא לכבוד עצמו, אלא שמעיד בדבריו על כל שושלת החכמה מהיגלותה לאדם; בכך, מבליט את האורות המתקנים על רקע הנגוע בחושך, ומסתגל להמתיק את הכל. כפי שמצטט כאן הרב קהתי מקוהלת רבה ב: "אם אין התלמיד רגיל לומר שמועה משמו של רבו, למחר תורתו משתכחת"; על כן, נוהגים חכמים לצטט עד כמה דרגות שנודעות להם, עד כדי שדברי אלוהים חיים עולים בחזרה צלולים עד מקורם בבינה.

כבר למרגלות "הר סיני", שם נמליך בענוה ובאושר את בורא עולם בכינוי "מלך מלכי המלכים", ושני הביטוים שווים בערכם המספרי 335, כצפוי. יום שלם להוריד מעלינו כל שארית של גאוה, להעלות את כל אשר בנו כעולה תמימה למרומים, לייחס את כל הטוב אל מקורו בשמים, ולהיוותר קלילים, בגיל ורעדה, מוכנים לקבל מחר אור אינסוף, דם חדש, נשמה אליה נשמתנו תידמה לגוף, ולעבור לתודעה שלמה של גאולה. 

מלכות שבמלכות: אגב פסגת התיקון ופתיחת השערים אליה נגיע בע"ה היום ונזכה, קורה הקב"ה בתיבה האחרונה של לכה דודי: בואי בשלום עטרת בעלה, גם ברינה ובצהלה. עת לשפוך את כל הגלם אל תוך התבניות המתוקנות, להביא אל המצוי את הנלמד כרצוי, ולגלוש אל הנישואין הנצחיים של היחידה בנשמה: כולם יחד באור, זיו של אהבה המשקיף את אור האמת. מזל טוב!

día 48 del 'omer, Iesod de Maljut

día 48 del 'omer, Iesod de Maljut (germinamos en la escalera de Pirkei Avot 6,6). Hay una sustancia común a cada una de las enmiendas que realizamos durante los pasados días, a las cinco primeras medidas de Maljut (Jesed - Guevurah - tifEret - Netsaj - Hod): todas apuntan a rectificar la comunicación, el vínculo y la intención en nuestra relación con nuestros semejantes, especialmente en cuanto a los medios y conductos a cuyo través es posible instilar rectitud en el mundo. En la sefirah de Iesod (la batería, la tormenta contenida en lo profundo del volcán, la justicia y el shalóm), reuniremos todo el capital que obtuvimos, y tras un balance y mediante cálculos cautos, le determinaremos rumbo, intención, producción, sintonía en que será invertido. 

Nuevamente, es celosamente precisa nuestra mishnah al explicar el tikún para hoy: es necesario que nos concentremos en obtener inteligentemente la cualidad de quien "fija objetivo a lo que aprendió", que recibe rectamente control y dominio sobre todo el tesoro, sobre toda la luz que recibió, y apunta su rumbo para auxiliar al tikún de la creación con la Maljut (la Majestad de lo Verdadero) completa. Como explica rav Kehati: "Que profundiza para comprender el sentido pleno de cuanto oyó de sus maestros, y convertirlos en un conjunto coherente", en un sistema referencial apto para crear esa cosa nueva que inclinará la balanza del mundo, desde el micro hasta el macro, hacia el Bien.

Iesod de Maljut: "El hogar del hombre, es su mujer", enseñan nuestros sabios, y también que "el hogar, es como el Templo en pequeño". Hoy, toca que la Novia termine de consolidar ese templo y hogar hacia el que habrá de fluir la Luz Infinita del Novio: hacer un balance de las buenas cualidades y tikuním adquiridos para merecer la completa Redención de esponsales eternos.

שמונה וארבעים ימים לעומר, יסוד שבמלכות

שמונה וארבעים ימים לעומר, יסוד שבמלכות (צומחים בסולם פרקי אבות ו,ו). חמשת המידות שתקננו עד כה בספירת המלכות מהותן לתקן את התקשורת, היחס והכוונה בקשר שלנו עם הזולת, במיוחד בכל הצינורות דרכם אפשר להשפיע יושר על העולם. במידת היסוד, נאגד את כל האוצר אשר רכשנו, ולאחר מאזן וחישוב זהיר, נקבע לו מסלול, כוונה, תפוקה, תדר בו יושקע. 

לפי דרכה, משנתנו מדייקת לבאר לנו את תיקון היום: דרוש שנתמקד להשיג במלוא תבונה את מידת "המכוון את שמועתו" (במשנה כתוב "והמכון" וגו'): מקבל ביושר שליטה על כל המאגר, על כל האור בו זכה, ומכוון את המשך דרכו לתקן עולם במלכות שד-י. כדברי הרב קהתי: "שמעמיק להבין כוונת הדברים ששמע מפי רבותיו וליישבם זה עם זה", כדי ליצור את הדבר החדש אשר יכריע את עולמו לטובה.

יסוד שבמלכות: "ביתו, זו אשתו", כך מלמדים חז"ל, וגם שהבית הוא מקדש מעט, מקדש קטן. היום, הכלה צריכה לסיים את הכנותיה להיות ביתו ומקדשו של החתן, להתהוות כלי פורה לאור הנשגב שבעלה ישים בה. מתוך .מידותיה המתוקנות וטוהר יופיה היא מתהדרת, לזכות בישועת נישואין נצחיים

Midrash EsaBiEl. Bamidbar, aliah de shabat kodesh, Maljut en la semana. Bamidbar-Num. 4,20: "Y no vendrán a ver que se traga a lo sagrado, y morirán". Que si vinieran a verlo, morirían

Midrash EsaBiEl. Bamidbar, aliah de shabat kodesh, Maljut en la semana. Bamidbar-Num. 4,20: "Y no vendrán a ver que se traga a lo sagrado, y morirán". Que si vinieran a verlo, morirían.

De todos sus sentidos se nutre el hombre, y la vista está a la cabeza de su provisión de nutrientes. El hombre que se halle allí en el momento en que es desarmado el mishkán-templo, y vea el "kódesh", el área sagrada, antes de que sea cubierta con telas de índigo y pieles de tájash, y él no está autorizado a verlo puesto que sus recipientes no tienen capacidad de acoger esta luz, se parará y literalmente tragará el kódesh con sus ojos, y por falta de herramientas para procesar la luz tan fuerte e intensa, se quebrará bajo ella y morirá.

"Y no vendrán a ver que se traga a lo sagrado, y morirán" -nuestro verso entero, con valor 2077-, y desde la pena por su muerte el pueblo se encandilará, [Is. 9,12] "y el pueblo no volvió hasta quien le golpeó, y a Hashém de los ejércitos no exigieron", pues su conciencia está débil y no comprenden qué sucedió. [Shemot-Ex. 34,5] "Y descenderá Hashém en nube, y se parará con él allí, y llamará en el nombre Hashém". Y el jasíd-piadoso sabrá su lugar y no codiciará el lugar de nadie más, [Tehilim 89,25] "y mi fe y mi Jesed-piedad con él, y en mi nombre se elevará su brillo", pues Hashém es tsadík-justo: [Tehilim 111,5] "alimento dio a quienes le temen, evocará-activará para siempre su pacto", y pues [Tehilim 145,18] "próximo es Hashém a todos los que le llaman, a todos los que le llamen de verdad". (Jer. 51,11) "Pues sobre Babél tiene la intención de destruirla, pues venganza de Hashém es" ("ki 'al babél mezimató lehashjitáh ki nikmát Hashém hí"), pues a todas sus creaturas retribuirá, para limpiar sus pecados, para que les sea bien al fin de los días; y entonces, (Sam.1 2,22) "todo lo que hagan sus hijos a todo Israel" ("Et kól Ashér ia'asún banáv lejól israEl") volverá como en un pestañeo para bien, para despertar comprensión recta entre los guerreros valientes y los que confían en E-l de verdad, para que se prolonguen sus días en shalóm, pues (Prov. 16,31) "la corona del tifEret-esplendor, es la ancianidad" ("'atéret tifEret seiváh"), y los ancianos impartirán sabiduría para guiar a la congregación hacia el endulzamiento de todos los rigores y sentencias duras que han atraído sobre sí, para que haga, el que hace shalóm en sus alturas, shalóm sobre nosotros, y sobre todo Israel, y a través de Israel incidirá el shalóm en todos los pobladores de la tierra; y decid: Amén.

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה ו, יסוד בשבוע. במ' ג,מב: "ויפקד משה, כאשר צוה י-הוה אתו, את כל בכור בבני ישראל"

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה ו, יסוד בשבוע. במ' ג,מב: "ויפקד משה, כאשר צוה י-הוה אתו, את כל בכור בבני ישראל".

השגחה פרטית של הבורא מוטלת על כל אחד ואחת מברואיו. בראש הנבראים, יש את המדבר. ובתוך המדבר, בבחינת שרי אלפים להאיר את הדרך לתיקון העולם, את בני ישראל, כורתי ברית התורה עם הבורא ית'. ועוד בתוכם, הן את שבט לוי, הן את הבכורות (כלל הדבר: הקדושים מאת ה', וצדיקים חסידים בכללם), המחברים עולמות למען הכלל. 

ככל שעולים בסולם האחריות על הכלל, נעשים היחידים הכי חביבים, כי נתיניהם מובלים על ידם. "ויפקד משה, כאשר צוה י-הוה אתו, את כל בכור בבני ישראל" = 2884, כי כל אחד מוכר ומזוהה לפני המלך, אפילו בין אלפי ורבבות חילותיו: [ש"ב יא,ו] "וישלח דוד אל יואב: שלח אלי את אוריה החתי; וישלח יואב את אוריה אל דוד". כי כל ארחות עולם פועלים לפי אותם דפוסים לרוחב כל הבריאה: כל מעשה אשר תעשה יצור אין ספור תולדות עד עולם; כל מילה אשר תוציא מפיך תתגלגל עד אשר לא תדע מה תלד ביומה, [יש' מח,יט] "ויהי כחול זרעך, וצאצאי מעיך כמעתיו (כמעותיו), לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני" אלא שכל אחד ביחודיות שלו עושה מה שאין שיעשה מלבדו, ומוליד תחתיו, ולב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. על כן, [ירמ' י,א] "שמעו את הדבר אשר דבר י-הוה עליכם, בית ישראל": כמידת היסוד בתיקונה, יאזן האדם את החסד שבו עם גבורותיו וימתיק דיניו ברחמיו, ומידת הנצח תתמזג בהוד, ועזות בהיאחזו באמת כנגד העדפת תפקיד העלוב מפני תפקיד המעליב, וענוה מפני השלום לפני כל. [יח' ג,יב] "ותשאני רוח, ואשמע אחרי קול רעש גדול: ברוך כבוד י-הוה ממקומו". ונועם ה' וכבודו שורים עלינו, ומעשה ידינו מכונן, מעצב, מעמיד אותנו; ומעשה ידינו, זה שאנחנו הולכים ונבנים באמצעות מעשינו, נותן עז לאלוהים: פותח ומרחיב את הצינורות הממשיכים מאורו עלינו.

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de viernes, Iesód en la semana. Bamidbar-Num. 3,42: "Y censó Moshéh, cual ordenó Hashém a él, a todo primogénito entre los hijos de Israel"

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de viernes, Iesód en la semana. Bamidbar-Num. 3,42: "Y censó Moshéh, cual ordenó Hashém a él, a todo primogénito entre los hijos de Israel".

La supervisión individual del Creador se posa sobre cada una de sus creaturas. A la cabeza de los creados, se halla el hablante. Y dentro del conjunto de los hablantes, a modo de ministros de miles para alumbrar el camino hacia la enmienda del mundo, los hijos de Israel, los guardianes del pacto nupcial entre la creación y el Creador, que se realiza por sendas de Toráh. Y aún entre ellos, ya la tribu de Leví, ya los primogénitos (en sentido estricto: los consagrados por Hashém desde una circunstancia que les es connatural, y los tsadikím-justos jasidím-piadosos integran el conjunto posible), que conectan los mundos para bien del colectivo todo. Y a medida que subimos los peldaños de la responsabilidad por los demás, se van haciendo los individuos más y más preciados y queridos ante el Creador, puesto que quienes se hallan bajo su égida son bien guiados por ellos. 

"Y censó Moshéh, cual ordenó Hashém a él, a todo primogénito entre los hijos de Israel" -nuestro verso completo, con valor 2884-, pues cada uno es conocido e identificado ante el rey, incluso entre los miles y multitudes de sus milicias: [Sam.2 11,6] "Y enviará (decir) David a Ioáv: envíame a Uriáh el jitita; y enviará Ioáv a Uriáh a David". Pues todos los caminos del mundo actúan de acuerdo a fundamentos e impronta similares a lo ancho de toda la creación: cada acción que cometas engendrará infinitas derivaciones por todo el tiempo del mundo, cada palabra que extraigas de tu boca rodará hasta que no sabrás qué parirá en su día, [Is. 48,19] "y será como la arena tu descendencia, y los descendientes de tus entrañas como sus granos; no se extirpará y no se extinguirá su nombre de ante mí" sino que cada quien, en su singularidad propia, hace lo que nadie hará sino él, y engendra tras él, y el corazón de los padres sobre los hijos, y el corazón de los hijos sobre sus padres. Por tanto, [Jer. 10,1] "atended a la palabra que habló Hashém sobre vosotros, casa de Israel": cual en la cualidad del Iesód-fundamento (la conciencia de que todas las fuerzas están listas para llevar el tikún-enmienda y el endulzamiento a la acción) rectificada, balanceará el hombre el Jésed-piedad que hay en él con su Guevuráh-fuerza (rigor, disciplina) y endulzará sus juicios con misericordia, y la cualidad de Nétsaj-victoria (y conducción, perpetuación) de él se combinará en masa única con el Hód-reverberación (capacidad de gratitud, de reconocimiento, de hacernos eco de), y se manifestará en altivez imponente en su aferrarse a la verdad, así como en preferir siempre ser el ofendido que no se ofende, y jamás el ofensor; y resultará en una actitud de humildad perfecta ante el shalóm que ves para hacer, ante todo.

 [Ez. 3,12] "Y me izará el viento, y oiré tras mí una voz de gran ruido: bendito el Honor de Hashém desde su sitio". Y la agradabilidad de Hashém y su honor-kavód se posan sobre nosotros; y la acción de nuestras manos nos ensambla, diseña, erige; y la acción de nuestras manos, ese ir constituyéndonos por medio de nuestras acciones, dá óz-vigor a E-lohím: abre y ensancha los conductos que prolongan de su luz sobre nosotros.

----

Estoy escribiendo libros para tí: https://gumroad.com/danielginerman

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה ה, הוד בשבוע. במ' ג,לב: "ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן אהרן הכהן: פקדת שמרי משמרת הקדש"

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה ה, הוד בשבוע. במ' ג,לב: "ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן אהרן הכהן: פקדת שמרי משמרת הקדש".

על כל תפקיד, משפחה; ולה ראש. ועל כל הראשים הנישאים, ראש הפוך אשר הוטל על כולם מאת ה', והוא הכי גבוה, נישא אל מעבר להיכן יתר הנשיאים נישאים. "ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן אהרן הכהן: פקדת שמרי משמרת הקדש" = 4008. כי העולם הזה מלא פיתויים ליצר הרע, ותפקיד המושל על הכלל (וכן תפקיד כל אחד בערבות כלפי זולתו) לסייג ולשמור ולחזק את הזהירות והבטחון, למען אפילו קמעה לא תחסר מהיושר המושלם אשר ישראל מצווה להגשים וממנו להאיר, עד כדי קיום כל התנאים גם כשהזולת יתכן ואינו מודע למה שאנחנו באמת חייבים לו, ועלול להסתפק בהרבה פחות: [ברא' מג,טו] "ויקחו האנשים את המנחה הזאת, ומשנה כסף לקחו בידם, ואת בנימין; ויקמו וירדו מצרים, ויעמדו לפני יוסף". כי [תהי' יב,ז] "אמרות י-הוה אמרות טהרות, כסף צרוף, בעליל לארץ מזקק שבעתים"; ולכל המכחיש בהם יוכרז כדברי הנביא: [יח' לו,יב] "והולכתי עליכם אדם, את עמי ישראל, וירשוך, והיית להם לנחלה; ולא תוסף עוד לשכלם"; כי לא ינתן עוד נשק לצוררי ישראל כי אם תופסק להם הבחירה, למען לא ירשיעון עוד, ולמען יתקנו את דרכיהם לטוב להם, להיות נוחים לאלוהים וטובים לבריות.

וכל אחד ערב לכל אשר תחתיו, ובכח הערבות הנכפית, על כולם בעל סמכות משמים: "ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן אהרן הכהן" = 1485; ואם איש ניזוק או נהרג עלי ידי איש אחר אשר לא היתה בו כוונה לפגוע כלל בחברו, [במ' לה,כב] "ואם בפתע, בלא איבה, הדפו, או השליך עליו כל כלי, בלא צדיה", יש משפט צדק שצריך להיעשות, ואף אחד לא ישמח בו כי גם לא ישיב את המת, אך על כולם להיכנע למשפט צדק. וכאשר יתגבר כח הצער על גואל הדם לשים את יצרו לפניו, (דב' כב,יז) "והנה הוא שם עלילת דברים לאמר" אשר ההורג הוא חו"ש רוצח, ושב בתשובה על דבריו והשלים עם אשר הזיק בדבריו, (ויק' ה,י) "וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא". ואם ירבו המקרים בו דין צדק אינו מתקבל מרצון והכנעה על העם, וירעו מאוד מעשיהם לעדה כולה, (שופ' ו,ד) "וישחיתו את יבול הארץ" אשר ה' (דב' יט,ב) "נתן (נותן) לך לרשתה", עד כדי שגם מקדושתכם תפלו, (ש"א ו,א) "ויהי ארון י-הוה בשדה פלשתים" כי כליכם לא מסוגלים לקלוט אור אמת. ויהיו הדינים אשר אתה בעצמך עוררת (שמ' כד,יז) "כאש אכלת בראש ההר" (ברא' לט,יב) "ותתפשהו בבגדו לאמר" שאשנה את דרכי עד (ש"א טו,כ) "אשר שמעתי בקול י-הוה"; [יהו' ח,ל] "אז יבנה יהושע מזבח לי-הוה אלהי ישראל, בהר עיבל".

וכשיש את המזבח, כשיש את המשכן ממנו להשקיף סדר עליון אל כל העולמות, תקום "פקדת שמרי משמרת הקדש" = 2523, [במ' ז,יב] "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו, נחשון בן עמינדב, למטה יהודה"; ועליו גם החסדים המתעוררים משמים כדברי ה' אל הנשמה [יונה א,ב] "קום, לך אל נינוה העיר הגדולה, וקרא עליה, כי עלתה רעתם לפני" והתרעתך יחזירם למוטב; ולצורך קיום הצדק בכל החברה יקום, [דה"ב יט,ה] "ויעמד שפטים בארץ, בכל ערי יהודה הבצרות, לעיר ועיר". וכל אחד לפי כבודו ולפי גדולתו, כי לא עליך המלאכה לגמור; אשר ממתיקות התמסרותך, מזה אשר אתה מקדיש את עצמך לעשות אמת ומשליך לה' את יהבך, הוא יבוא ויכלכלך בנסים גלויים, כאשר פתר לאברהם באמרו אליו (ברא' יז,טו) "לא תקרא את שמה שרי, כי שרה", ואף על פי ששרי לא יכלה ללדת לך, אכן שרה תלד.

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de jueves, Hód en la semana. Bamidbar-Num. 3,22: "Y el presidente-elevable de los presidentes-elevables del Leví, Elazár ben Aharón el cohén-sacerdote: rector de los guardianes de la guarda-disciplina de lo sagrado"

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de jueves, Hód en la semana. Bamidbar-Num. 3,22: "Y el presidente-elevable de los presidentes-elevables del Leví, Elazár ben Aharón el cohén-sacerdote: rector de los guardianes de la guarda-disciplina de lo sagrado".

A cargo de cada misión, una familia; y alguien a su cabeza. Y sobre todas las cabezas elevadas (sobre todos los presidentes), una cabeza invertida que es impuesta por Hashém sobre todos, y él es el más alto, elevable hasta mucho más alto que a donde los demás son elevados. "Y el presidente-elevable de los presidentes-elevables del Leví, Elazár ben Aharón el cohén-sacerdote: rector de los guardianes de la guarda-disciplina de lo sagrado" -nuestro verso entero, con valor 4008-.

Pues este mundo está lleno de tentaciones para el instinto de mal, que intenta regir todo en términos del mundo denso, y la misión de quien gobierna sobre el colectivo (y así la misión de todo responsable solidario frente a sus congéneres) es cercar y vigilar y reforzar la precaución y la certeza, para que ni siquiera un mínimo falte de la rectitud completa que Israel tiene por responsabilidad realizar e iluminar desde ella, hasta el punto en que cumpla cada quien todas las condiciones de la honestidad también cuando el prójimo puede que no sepa qué le debemos en verdad, y acaso se conforme con mucho menos: [Bereshit-Gen. 43,15] "y tomarán los hombres la ofrenda ésta, y dinero complementario tomaron en sus manos, y a Biniamín; y se pararon y descendieron a Mitsráim, y se parararon ante Ioséf". Pues [Tehilim 12,7] "los decires de Hashém son decires puros, plata refinada, revelación de lo Alto a la tierra purificado dos veces siete"; y a todo quien se abstrae con alevosía de la verdad le anunciará el profeta: [Ez. 36,12] "y conduciré sobre vosotros hombre, a mi pueblo Israel, y te heredará, y serás para él parcela-heredad; y no volverás a matar de ellos"; pues no se dará más armamento a los opresores de Israel sino que dejarán de ser capaces de elegir, para que no abunden más en su mal, y para que rectifiquen sus caminos para bien suyo, siendo amables para E-lohím y amables para los hombres.

Y cada quien es responsable solidario por cuanto bajo su égida, y sobre todos uno, responsable solidario por todos; y por fuerza de esa solidaridad que le es impuesta, también depositario de autoridad por decreto de lo Alto: "y presidente-elevable de los presidentes-elevables del Leví, Elazár ben Aharón el cohén-sacerdote" ("unesí nesiEi haleví El'azár ben Aharón hacohén" = 1485); y si un hombre es dañado u muerto por mano de otro que no tenía intención de dañar en absoluto a su prójimo, [Bamidbar-Num. 35,22] "y si de súbito, sin animosidad, lo empujó, o arrojó sobre él todo objeto, sin intención", hay un juicio justo que debe ser llevado a cabo, y nadie saldrá de él contento puesto que ni siquiera devolverá a la vida a quien murió, mas deber de todos someterse a los dictámenes del juicio. Y cuando se sobreponga la fuerza de la pena en quien se vea llamado a vengar la muerte, y pondrá a la ira de su instinto de mal ante sus ojos, (Devarim-Deut. 22,17) "y he que él puso calumnias para decir" ("vehinéh hú sám 'alilót dvarím leEmór") que el matador es (no lo quiera Hashém) asesino, y retornará en teshuváh por sus dichos y hará shalóm con quien se vio dañado ahora por sus palabras (tras haberlo sido por el accidente en que dio muerte a su amigo), (Vaikra-Lev. 5,10) "y expiará sobre él el cohén-sacerdote de su pecado que pecó" ("vekipér 'aláv hacohén mijataTó Ashér jatá").

Y si abundaren los casos en que el veredicto de justicia no es aceptado con voluntad y sumisión por el pueblo (provisto que hay un sistema de justicia humana sano, recto, creíble y confiable), y harán mucho daño sus reacciones a la congregación toda, (Jue. 6,4) "y destruirán la cosecha de la tierra" ("vaiashjítu Et ievúl haArets", que es reflejo de la cosecha de sus propias acciones) que Hashém (Devarim-Deut. 19,2) "te da para heredarla" ("notén lejá lerishtáh"), puesto que también de vuestra sacralidad caeréis, (Sam.1 6,1) "y será el tabernáculo de Hashém en campo de filisteos" ("vaiehí Arón Hashém bisdéh plishtím") pues vuestros recipientes no están listos para recibir luz de verdad. Y serán todas las fuerzas de rigor (diním) que tú mismo despertaste (Shemot-Ex. 24,17) "como fuego que devora en la cabeza-cima de la montaña" ("keEsh Ojélet beróSh hahár") (Bereshit-Gen. 39,12) "y lo aferrará de su vestido para decir" ("vatitfeséhu bevigdó leEmór") que modificaré mis caminos hasta (Sam.1 15,20) "que habré atendido a la voz de Hashém" ("Ashér shamá'ti bekól Hashém"). [Jos. 8,30] "Entonces construirá Iehoshúa un altar para Hashém el E-lohím de Israel, en el monte Eivál".

Y cuando hay el altar, cuando hay el templo desde el que reflejar el orden superior sobre todos los mundos, se levantará la orden o el "rector de los guardianes de la guarda-disciplina de lo sagrado" ("fkudát shomréi mishméret hakódesh" = 2523), [Bamidbar-Num. 7,12] "y será el que ofrendará en el día primero su ofrenda, Najshón hijo de Aminadáv, de la tribu de Iehudáh"; y sobre él también están las fuerzas de piedad (jasadím) que despiertan desde lo Alto, al decir de Hashém al alma-neshamáh [Jon. 1,2] "levántate, vé hacia Níniveh la ciudad grande, y llama sobre ella, pues subió su maldad ante mí", y tu advertencia los traerá de retorno a lo bueno; y a efectos de la realización de la justicia en toda la sociedad, actuará con valentía despojada, [Crón.2 19,5] "y erigirá jueces en la tierra, en todas las ciudades de Iehudáh amuralladas, para cada ciudad y ciudad".

Y cada quien de acuerdo a su honor y grandeza, pues no pesa sobre tí la obligación de completar la labor; sino que desde la dulzura de tu entrega, de que tú te consagras a hacer verdad y arrojas hacia Hashém tu apetito, E-l vendrá y te sustentará con milagros revelados, tal como resolvió a Avrahám al decirle: (Bereshit-Gen. 17,15) "no llamarás su nombre Sarái, sino Saráh" ("ló tikrá Et shmáh sarái ki saráh"), y aún cuando Sarái no podría darte descendencia, ¡vaya que Saráh te la dará!.

día 47 del 'omer, Hod de Maljut

día 47 del 'omer, Hod de Maljut (definimos en los hechos la cualidad de "buen corazón", siguiendo el orden de Avot 6,6). Últimos pasos para la labor en curso. Recibimos para incidir. En la estación de Hod (gratitud, reconocimiento, eco), es tiempo de expresar reconocimiento hacia lo Alto por todo lo bueno. Y así lo traduce nuestra mishnah, al fijar para hoy la cualidad de quien "hace más sabio a su maestro" en tanto meta a alcanzar. Luz directa y luz que retorna. Torah que late en "ratsó vashóv", en correr y retornar. Y al decir de rav Kehati, que hace más sabio a su maestro "con preguntas con sentido, que desde ellas fuerza a su rav a profundizar en la cuestión para responderle de acuerdo a la interpretación recta, y ello le agrega sabiduría". 

Maravillas de la Torah: la expresión "hamajkím Et rabó" (el que hace más  sabio a su maestro) tiene valor numérico 732, igual que el verso completo (Mishlei -Proverbios- 27,19) "Como las aguas del rostro al rostro, así el corazón del hombre al hombre", sobre el que acude el Malbi"m a arrojar luz: "El corazón envía el torrente de sangre a todos los órganos y les da vida a todos, y todos los órganos devuelven la sangre al corazón; hallamos que el corazón devuelve al hombre lo que ha recibido de él. Y ello se parece a las aguas que quien las contempla verá en ellas su propio rostro, siendo que el rostro que entregan las aguas al ojo de quien ve es el mismo rostro que las aguas recibieron del hombre que está parado frente a ellas". Y todo quien reflexione al respecto descubrirá que ambos casos son metáfora de lo mismo: como las aguas que reflejan el rostro en relación al rostro, así es el discípulo en relación a su maestro, así el corazón del hombre en relación al hombre entero, así casos infinitos en el sistema operativo de la creación. 

Y las aguas, el discípulo, el corazón, mudan todo el tiempo, así como el rostro y el maestro y el hombre completo; y el vínculo de gratitud pervive.

Una enmienda maravillosa para trabajar en ella hoy: no basta con sentir ni aún con expresar gratitud; es de honor actuar desde la gratitud para beneficiar a quien nos ha hecho bien. En el ejemplo del maestro-rav ni siquiera es necesario crecer sobre su sabiduría para ello; ya es bueno "afilar" nuestras preguntas que lo lleven a innovar y profundizar. Así en todo por lo que nos toca agradecer, ya sea a Hashém fuente de todo Bien, ya sea a los hombres.

Hod de Maljut: Reina quien reconoce su propia dimensión y poder, quien conoce los límites de su alcance y su influencia (no es mal paradigma el rey de "El Principito" para comprenderlo). Para completar tu tikún, debes descubrir dónde recibirán bendición tu pensamiento, tu palabra y tu acción, y ponerlos al servicio de la Redención irreversible y completa.

----

Estoy escribiendo libros para tí: https://gumroad.com/danielginerman

שבעה וארבעים ימים לעומר, הוד שבמלכות

שבעה וארבעים ימים לעומר, הוד שבמלכות (מגדירים במעשה תכונת לב טוב, לפי סדר אבות ו,ו). צעדים אחרונים לעבודה הנוכחית. מקבלים על מנת לעשות, וכיווני העשיה דורשים דיוק יתר. במידת ההוד, ראוי להוקיר כלפי מעלה על כל הטוב. וכן מתרגמת זאת משנתנו, בקביעתה להיום את מידת "המחכים את רבו" כיעד להשגה. אור ישר ואור חוזר. תורה פועמת ברצוא ושוב. וכדברי הרב קהתי: "בשאלות של טעם, שעל ידי כך מוכרח הרב להעמיק בענין, כדי להשיב לו כהלכה, וזה מוסיף לו חכמה". עידון הכישרון לשאול הוא כלי יחודי להוסיף חכמה.

הפלא ופלא, הגדרת "המחכים את רבו" שוה בגימטריה 732, בדיוק כמו הפסוק השלם [משלי כז,יט] "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", עליו יאיר לנו המלבי"ם:  "הלב שולח מרוצת הדם אל כל האיברים ומחיה את כולם, וכל האיברים מחזירים את מבחר הדם אל הלב, נמצא הלב נותן אל האדם בחזרה מה שקבל ממנו, והוא דומה כמים שהרואה בם יראה פניו, שהפנים שיתנו המים אל עין הרואה הוא עצמו הפנים שקבלו מצורת האדם העומד לנגדם" וגו'.  וכל אשר ישכיל יגלה מהר ששני המשלים אחד הם: כמים הפנים לפנים, כן התלמיד לרבו, כן לב האדם לאדם, כן אינסוף מקרים במתכונת הבריאה.

תיקון נפלא לעבוד היום: לא מספיק להרגיש ואפילו לבטא הודיה; מן הראוי לפעול מתוך הודיה להטיב ממש עם כל אשר הטיב עמנו. כאשר במקרה של הרב אין צורך לגדול עליו בחכמה אלא טוב כבר לחדד את השאלות שיביאו אותו להתחדד ולחדש, כך גם בכל אשר עלינו להודות, הן לה' מקור כל הטוב, הן לאדם.

הוד שבמלכות: אין ביכולתו למלוך כי אם אשר יודה במהותו האמתית ותכליתו וגבהו ומידותיו הטובות והטעונות תיקון וגדלותו ושפלותו, ומתוך תודעה מתוקנת זו ידע גם מידת ההשפעה שבידיו להטיב לעולמו. כדי להשלים את תיקונך, עליך לגלות באיזו מסגרת גשמית ורוחנית יתברכו לבושי נשמתך להעלות את מחשבה, דיבור ומעשה שלך כעולה תמימה אשר תמשיך לעולם הזה את קץ כל הגלויות ואת הגאולה השלמה להיוולד לחיים באמת

día 46 del 'omer, Netsaj de Maljut

día 46 del 'omer, Netsaj de Maljut (subimos con verdad, temor y amor en la escalera de Avot 6,6). Ayer nos ocupamos de la cualidad de tifEret, que ciñó a nuestro deseo de adquirir sabiduría y lo sometió a nuestro deseo de enseñarla. De allí en adelante, hay más que debe ser hecho con la sabiduría que recibimos, a todo lo largo de nuestro camino sobre la tierra. Así dibuja nuestra mishnah la conquista que pedimos para hoy: "Y el que aprende para hacer"; la victoria sobre las dudas u objeciones de respuesta incómoda, por ser que estudiamos para realizar lo que aprendemos. Como explica rav Kehati: "que siendo así, estudiará las cuestiones necesarias con todos sus detalles y precisiones y sabrá aplicarlas". Y en general, el estudio que tiene por objeto la acción conduce al pensamiento a realizarse, hasta que toda nueva halajah -norma- estudiada es como si moviera y condujera a piernas y manos tras de sí. Un tikún importante, que nos dará la victoria en batallas que nos tocan a diario.

Netsaj de Maljut: La Novia camina hacia su Amado que, en plegaria, la atrae hacia Sí. Cada paso quiere estar siendo dado para siempre; a cada paso de la Novia, resulta el Novio varios más cerca. El tikún recorrido dibujará las formas del hogar, del mundo nuevo constituido por la Unión. En Sinai tiene lugar la Victoria final: dentro de tí, de mí, de nos.

----

Estoy escribiendo libros para tí: https://gumroad.com/danielginerman

ששה וארבעים ימים לעומר, נצח שבמלכות

ששה וארבעים ימים לעומר, נצח שבמלכות (עולים באמת, ביראה ובאהבה דרך סולם אבות ו,ו).  אמש, התעסקנו במידת התפארת, אשר כופפה בנו את הרצון לרכוש חכמה לרצון ללמד אותה. משם ואילך, יש עוד אשר צריך להיעשות עם החכמה בה זכינו, לאורך דרכנו על פני הארץ.  כך מציירת משנתנו את המדרגה לכבוש היום: "והלומד על מנת לעשות"; ניצחון על ספקות או קושיות שהתשובה להן אינה נוחה, מתוך כך שלומדים כדי לקיים, כדברי הרב קהתי: "שאז לומד הוא את העניינים לכל פרטיהם ודקדוקיהם וידע אותם על בוריים". ובכלל, לימוד על מנת עשיה מוביל את המחשבה להגשמה, עד כדי שכל הלכה חדשה הנלמדת כאילו מניעה רגליים וידיים אחריה. תיקון חשוב, המזכה אותנו בקרבות היום-יום. 

נצח שבמלכות: הכלה החסודה (אחתי רעיתי יונתי תמתי) פוסעת אל אשר אהבה נפשה, הממשיך אותה אליו מתוך תפלה. כל צעד קדימה אל החופה מדגיש את רצון הנצחיות שבתכלית המהלך: על כל פסיעה קטנה של הכלה, החתן נראה הרבה יותר קרוב. התיקון העצמי ישקיף את צורות הבית, את צורות העולם החדש המתגלה מהיחוד. הנצחון הסופי הוא בבחינת הר סיני, בתוכך, בתוכי, בתוכנו.

במדבר, עליה ד, נצח בשבוע. במ' ג,ז: "ושמרו את משמרתו, ואת משמרת כל העדה, לפני אהל מועד, לעבד את עבדת המשכן"

במדבר, עליה ד, נצח בשבוע. במ' ג,ז: "ושמרו את משמרתו, ואת משמרת כל העדה, לפני אהל מועד, לעבד את עבדת המשכן".

הלויים ישמרו את משמרת אהרן הכהן ואת משמרת כל העדה, להבטיח את קיום עבודת המשכן כתיקונה בהידור. יתיצבו, "ושמרו את משמרתו, ואת משמרת כל העדה, לפני אהל מועד, לעבד את עבדת המשכן" = 5184; והכל בפשטות כמו המספר 5184 עצמו, אשר מעצם היותו שוה ל-6^2 + 4^3, נכלל בסידרת האמינג (הכוללת כל מספר שאפשר לבטאו באמצעות הכפלת מספרים ראשוניים 1,2,3,4,5): מספר -ומשל לנמשלים רבים-, הזוכה לגדלות בלי לאבד את הפשטות. כמידת יעקב איש תם אשר זכה לכל ביושר, ולא כמידת עשו אחיו אשר יודע את האמת, את אשר הוא מכר וכו', ובכל זאת יבכה ויתלונן [ברא' כז,לו] "ויאמר: הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמים: את בכרתי לקח, והנה עתה לקח ברכתי. ויאמר: הלא אצלת לי ברכה?", כי ברכה אין בזכותי ועל כן תצטרך להאציל אותה מאשר לך; ועדיין, במקום לחזור בתשובה שלמה, אתבע חו"ש מיעקב את חסרוני; וכל דבריו שקר וכזב. 

ואין תענוג יותר גדול מלתקן עולם במלכות שד-י מתוך שמחת הענו ושלוותו. וכדברי הנביא: [יש' סא,א] "רוח אדנ-י י-הוה עלי, יען משח י-הוה אתי לבשר ענוים; שלחני לחבש לנשברי לב, לקרא לשבוים דרור, ולאסורים פקח-קוח". איזו שמחה, ואיזה גמול אדיר לאהבתו ואמונתו, אשרי חלקו.

הלויים יעמדו "לפני אהל מועד, לעבד את עבדת המשכן" = 1724 בכל מקום בו ינוח המשכן, בכל מקום אשר בו האדם העושה את חלל לבו משכן לה', (דב' יא,כה) "על פני כל הארץ אשר תדרכו בה". ואתה, הסר מתוכך כל דמוי של בטחון שלא בה', (שופ' יח,כ) "ואת התרפים ואת הפסל", והיטהר לקדושה, כי [מש' יד,טז] "חכם ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח", ואין בבטחונו כלום; וכפי שיורכב ויופעל משלך משכני בתוך לבך, (זכ' ב,טו) "ושכנתי בתוכך, וידעת", ויצאת (רות ב,כג) ללקט, עד כלות קציר השערים" אשר יפתחו בפניך את שערי כל תיקוני מדותיך, להזמינך אל קציר החיטין המשולים לחסדים זוהרים, המביאים אליך את החכמה לעת מתן התורה, שתזכה להתברך בה.

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de miércoles, Nétsaj en la semana. Bamidbar-Num. 3,7: "Y cuidarán su guardia-disciplina, y la guardia-disciplina de toda la congregación, delante del Ohel Moéd, para trabajar la labor del templo-mishkán"

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de miércoles, Nétsaj en la semana. Bamidbar-Num. 3,7: "Y cuidarán su guardia-disciplina, y la guardia-disciplina de toda la congregación, delante del Ohel Moéd, para trabajar la labor del templo-mishkán". Los levitas cuidarán de todo lo necesario para el fiel cumplimiento de la labor y disciplina de Aharón el cohén-sacerdote y la de toda la congregación, para garantizar la realización del oficio sagrado de acuerdo a su modo más recto con esmero. Se dispondrán, "y cuidarán su guardia-disciplina, y la guardia-disciplina de toda la congregación, delante del Ohel Moéd, para trabajar la labor del templo-mishkán" -nuestro verso entero, con valor 5184-; y todo con sencillez como el número 5184 mismo, que por el mero hecho de equivaler a 2^6 + 3^4, se incluye en la preciosa serie de los números humildes de Hamming (que incluye a todos los enteros expresables por medio de multiplicaciones de los números primos hasta sólo el 5 inclusive): un número -y metáfora de aplicaciones innumerables-, que accede a la grandeza sin perder de su simpleza.

Al modo de Iaakóv, que es hombre íntegro-inocente que todo lo obtuvo rectamente, y no al modo de Esáv su hermano que sabe la verdad, sabe que él vendió lo que vendió, etc., y no obstante llorará y protestará [Bereshit-Gen. 27,36] "y dirá: así llamó su nombre Iaakóv (de la raíz 'ékev = talón), y me pasará (cual si fuera ilícitamente, con el talón) ya dos veces: mi primogenitura tomó, y he ahora tomó mi bendición (obsérvese que "mi primogenitura" -"bejoratí"- y "mi bendición" -"birjatí"- se componen de las mismas letras en orden diverso). Y dirá: ¿Acaso no emanaste para mí una bendición?", porque no tengo mérito propio para recibirla, y por tanto, deberás emanarla tú de lo que tú mismo has alcanzado; y aún, en vez de retornar en teshuváh completa, demandaré (no lo quiera Hashém) de Iaakóv lo que hallo en falta; así dice, y todas sus palabras son mentira y falsedad.

Y no hay deleite mayor que el de enmendar el mundo bajo la égida de Shad-ái (la manifestación divina que pone a todo límite y medida) desde la alegría del humilde y su íntima placidez. Y como dice el profeta: [Is. 61,1] "el espíritu de Hashém E-lohím sobre mí, puesto que me ungió Hashém para anunciar a los humildes; me envió a vendar a los rotos del corazón, a llamar a los cautivos a la libertad, y a los encerrados-prohibidos atribuir lo suyo". ¡Cuánta alegría, y qué retribución impresionante a su amor y su fe leal!. Feliz de su porción en este mundo.

Los levitas se pararán "delante del Ohel Moéd, para trabajar la labor del templo-mishkán" ("lifnéi Ohel mo'éd la'avód Et 'avodát hamishkán" = 1724) en todo sitio en que se pose y apoye el templo, en todo lugar en que se encuentre el hombre que hace de su corazón un templo-mishkán de Hashém, (Devarim-Deut. 11,25) "sobre las faces de toda la tierra que caminéis en ella" ("'al pnéi kól haArets Ashér tidrejú báh"). Y tú, extirpa de tu interior toda seguridad imaginaria que no se toma de Hashém, (Jue. 18,20) "y los trafím (instrumento de hechicería) y el ídolo" ("veEt hatrafím veEt hapésel"), y purifícate para la sacralidad, pues [Prov. 14,16] "el sabio teme y se aleja del mal, y el necio se hace pecado y confía", y no hay sustancia alguna en su confianza y seguridad; y así como se armará y activará, usando de lo tuyo, mi mishkán en tu corazón, (Zac. 2,15] "y moraré en tu interior, y sabrás" ("veshajantí betojéj veiadá't"), y saldrás (Rut 2,23) "a recolectar, hasta el fin de la cosecha de los granos de cebada" ("lelakét 'ad klót ktsír hase'orím": "se'orím" שערים, los granos de cebada, se escribe igual que "she'arím" = puertas, portones) que abrirán ante tí las puertas a todas las rectificaciones de tus cualidades y medidas, para invitarte a la cosecha de los granos de trigo que representan potencias de Jésed-piedad-amor esplendorosas, que atraen hasta tí la Jojmáh-sabiduría a la hora en que se entrega la Toráh, que merezcas abrazarla para tí y ser bendito en ella.

---- Estoy escribiendo libros para tí: https://gumroad.com/danielginerman

día 45 del 'omer (45 es el valor en guematria de Adám, de máh ="qué", y de gueUlah = "redención"), tifEret de Maljut

día 45 del 'omer (45 es el valor en guematria de Adám, de máh ="qué", y de gueUlah = "redención"), tifEret de Maljut (subimos alegremente por la escalera de Avot 6,6). 

Primer punto de equilibrio en la enmienda de la Maljut; una oportunidad de proyectar en la acción el brillo y el esplendor de nuestras cualidades rectificadas; para empezar, en el trabajo hacia dentro de nosotros mismos. 

El tikún de hoy representa una bisagra: la intención que pongamos en el trabajo interior, determinará el valor de bien de nuestra influencia sobre cuanto nos rodea.  Esto recibe expresión prístina en las palabras de nuestra mishnah, que nos propone para hoy la cualidad de quien aprende y "estudia para enseñar", tal como precisa rav Kehati: "Que por fuerza de que repasa lo que estudia y lo enseña a los demás, lo que aprende se vuelve real en sus manos". Que por fuerza que él imparte todo lo bueno que recibe, adquiere el mérito de llevarlo a la realidad para enmendar su mundo. Un tikún enorme y sublime, un paso antes de que tomemos las herramientas de trabajo en nuestras manos para completar la labor.

TifEret de Maljut: El novio, de ojos cerrados bajo el palio, asciende a los cielos en plegaria. De sus 42 tikuním dependerá quién es la novia que se acerca esta semana. Desde hondo en los cielos, el Novio reza ante cada paso de la Novia, para que reciba su Shalóm. Mas si el novio logró de verdad su trabajo es por mérito de Ella, que le ha inspirado con salud y belleza, con armonía y verdad. ¿Nos animamos? ¡Jodesh Tov!

חמשה וארבעים ימים לעומר, כערך "אדם", "מה", "גאולה", תפארת שבמלכות

חמשה וארבעים ימים לעומר, כערך "אדם", "מה", "גאולה", תפארת שבמלכות (עולים בשמחה בסולם אבות ו,ו). נקודת איזון ראשונה בתיקון המלכות; הזדמנות להוציא אל הפועל את הזיו והפאר של מידותנו המתוקנות, בעבודה הפנימית כדי להתחיל. תיקון היום מהווה ציר חדש: מתוך כוונת העבודה הפנימית, ייקבע טיב השפעתנו אל החוץ.

זה מקבל ביטוי זך בדברי משנתנו, המזמינה לנו היום את מידת "הלומד על מנת ללמד"; וכדבריו המדויקים של הרב קהתי: "שמתוך שהוא חוזר ומלמדו לאחרים, תלמודו מתקיים בידו". שמתוך כך שהוא מלמד את כל הטוב שהוא לומד, זוכה להביאו למעשה מתקן את עולמו. תיקון עצום ונעלה, צעד לפני שנקח ממש את כלי העבודה בידינו וניגש אל העבודה.

תפארת שבמלכות: בעיניים עצומות תחת כיפת השמים, החתן עולה אל החופה כעלות תפילותיו מרומה. זהות הכלה המתקרבת ועולה כבר השבוע תלויה בטיב הארבעים ושניים מסעות שהוא תיקן במשך הספירה עליהם יברך עוד שבעה. מן השמים, הוא מתפלל על כל צעד שלה קדימה, מבקש להשפיע עליה מהשלום שלו.

רק לא לשכוח: ההצלחה שלו תלויה בזכות שלה (במלים אחרות, אתערותא דלעילא באתערותא דלתתא תליא), בהשראה שקבל מהבריאות והיופי, מהאיזון והאמת שבה. שנתאתגר בחלום הנשגב? חודש טוב!

día 44 del 'omer (valor de la palabra "dam" = sangre), Guevurah de Maljut

día 44 del 'omer (valor de la palabra "dam" = sangre), Guevurah de Maljut (seguimos trepando por la escala de valores detallada en Avot 6,6). En el mundo de la Acción, la Guevurah (el rigor y el vigor, el juicio) determinará y sostendrá una medida para todo. Ella cuidará de la perseverancia, de la capacidad de autoentrega, de la aptitud para recibir todo y aceptar lo que hay sin perder valentía ni visión. De la enmienda dispuesta para hoy germinará el deseo de agregar valor; recibir con el objeto de incidir; recibir para retener lo mínimo que necesito y hacer fluir sabiamente lo demás. De aquí crecerá la conciencia capaz de considerar necesario siempre menos de lo que hay.

Nuestra mishnah se refiere a este tikún en el contexto del estudio de la sagrada Torah, y lo define como la cualidad de quien "atiende y agrega"; como explica rav Kehati: "Escucha con atención las palabras de los demás, y les agrega de sí, para enriquecer la explicación necesaria; como está escrito (Mishlei -Proverbios- 9,9): Da al sabio y expandirá su conocimiento". Dale al bueno, y hará el Bien. Recibe con amor de su prójimo, y agrega valor y luz a todo, para acercarlo a la plenitud, para utilizarle en su objeto de incidir en cuanto le rodea con esmero. Feliz de su mecha encendida, enciende la de todo quien es hábil de recibir la luz y el fuego. Grato hacia lo Alto y enmienda hacia bajo. 
Una enmienda emocionante para el día de Guevurah de Maljut, llegando casi al monte Sinai para recibir lo más elevado que sea posible recibir.

Guevurah de Maljut: Trabajamos duro enmendando cualidades para llegar aquí, a Maljut - el Reinado, donde toda la preparación sagrada ha de fecundar la realidad, imponerse, darle forma. Hay que traducir las proporciones y medidas de lo que trabajamos hacia dentro, al mundo de lo real: condensar la Luz y aplicarnos a moldear con disciplina un tiempo nuevo. ¡Fuerza, Javerím!

Morelliana de regalo:
En este mundo, el perímetro de una circunferencia queda atrapado en el valor abismal de π, multiplicando al cuadrado del radio del área que delimita. No puede salirse de esos límites, y calculado u construido secuencialmente, nunca se lo podrá terminar. En este mundo, el proceso consiste en multiplicar por sí misma la longitud del radio, y entonces sumar: 3 veces el valor del producto, más una décima parte del mismo, más cuarentayuna milésimas, más quinientas noventa y dos millonésimas, más 653 milmillonésimas partes..., y así sucesivamente: sigues agregando para siempre, y nunca llegas a completar la obra. En este mundo. En otro, acaso, que se mueve en una dimensión más que las que conocemos, la circunferencia y su radio se moverán en tres dimensiones en vez de en dos, y entonces, por ejemplo, podremos "estirar" el radio al tiempo que lo curvamos en el espacio, hasta llegar a una situación en que el perímetro de la circunferencia sea igual -o aún menor- a su radio. O curvaremos la circunferencia de modo tal que quede casi por completo doblada en dos, y entonces dos puntos opuestos de la misma tendrían por puente -ésto es: por diámetro- una distancia infinitesimal.

En nuestro mundo, Pi comienza por las cifras 314, el valor numérico del nombre Shad-ai, que representa a la faz Divina que pone límite a todo en la creación; a nuestros efectos, Guevurah por excelencia, y más específicamente, Guevurah (rigor, disciplina, ley inquebrantable) de Maljut, la realidad en acción, la performance, el desafío inserto en el tiempo.

ארבעה וארבעים ימים לעומר, מספר ד"ם, גבורה שבמלכות

ארבעה וארבעים ימים לעומר, מספר ד"ם, גבורה שבמלכות (מטפסים על סולם הערכים של פרקי אבות ו,ו).

 בעולם העשיה, הגבורה תקבע ותחזיק לכל מידה. היא תשמור על כוח ההתמדה, על היכולת להתבטל ולהתמסר, על הכישרון לקבל את הכל ולהיכנע למצוי בלי לאבד אומץ וחזון. מהתיקון של היום ינבט הרצון להוסיף ערך; לקבל על מנת להשפיע; לקבל כדי להחזיק את הנדרש לעצמי ולהזרים בתבונה את השאר. מכאן תצמח התודעה המורידה תמיד את הסף של הצורך העצמי אל מתחת לכמות השפע המזדמן לידינו.

משנתנו מתייחסת אל התיקון הזה במסגרת לימוד התורה, ומכנה אותו מידת אשר "שומע  ומוסיף"; כדברי הרב קהתי: "שומע בתשומת לב דבריהם של אחרים ומוסיף עליהם נופך משלו לשם הסברת הדברים כענין שנאמר (משלי ט,ט) 'תן לחכם ויחכם עוד'". תן לטוב וייטיב. מקבל באהבה מהזולת ומוסיף ערך ואור לכל דבר להביאו לשלמות, להשפיע ממנו לזולת בהידור. שמח בפתילתו הדלוקה, ומעלה שלהבת חדשה בכל אשר יפגש. מודה למעלה ומתקן למטה. תיקון מרגש ליום הגבורה שבמלכות, כמעט מגיעים כבר להר סיני לקבל את הכי נעלה שניתן.

גבורה שבמלכות: עמלנו קשה בתיקון המידות כדי להגיע לכאן, לספירת המלכות, בה כל הכוננות בקדושה תפקוד את עולם המעשה שלנו, להשתלט עליו ביושר, להקנות לו צורה נעלית. צריך לתרגם את המידות והקשרים של כל העבודה שעשינו בפנים בתוך-תוכנו אל המסובב אותנו בעולם: לצמצם את האור עד שישפיע במוחש ביצירה ממושמעת של עידן חדש. חזקו ואמצו!

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה ג, תפארת בשבוע. במ' ב,לג: "והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל, כאשר צוה י-הוה את משה"

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה ג, תפארת בשבוע. במ' ב,לג: "והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל, כאשר צוה י-הוה את משה".

שבט לוי נבחר על ידי הקב"ה להיות, הם עצמם, כעין משכן נייד, אשר ילווה את כל עדת ישראל במסעיו, לעורר את לבו ולכפר עליו, לעורר את ישועת ישראל במרומים בהעלותם את המצוות והתיקונים אשר מקומם על פני הארץ. הלוי נולד לעולם התוהו, אך אסור עליו כל אשר יסכן את תודעת עולם התיקון אשר בו; ואין בו שום ערבוביה כלל: "והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל, כאשר צוה י-הוה את משה" = 3148 כי גם חלק ונחלה באדמה אין להם, ופרנסתם באד אשר יעלה מן הארץ להשקות את הגן, בידי העדה המקדישה מאשר לה בגשמיות להחזקת המבנה הרוחני של ברית התורה. [ברא' מח,ו] "ומולדתך אשר הולדת אחריהם, לך יהיו; על שם אחיהם יקראו בנחלתם", כי החלוקה של הארץ חיבת להיות ברורה וכדוגמת מבנה המלכות הקדושה בעליונים. כל הדרך אל התיקון המושלם פשוטה ופרושה לפניך; הליכתך לאורכה כרוכה באשר תתחבר אל הנחלה התחתונה ואל הנחלה העליונה באגודה אחת, כאילו אתה עצמך משמש החיבור אל היחוד. ואם לא תנהג בענוה רבה חו"ח, תפתה אתכם דוגמת גוים רבים האטומים אל האמת, [תהי' קו,לח] "וישפכו דם נקי, דם בניהם ובנותיהם, אשר זבחו לעצבי כנען; ותחנף הארץ בדמים" (כפי שקרה גם במאה האחרונה בכמה אופנים בקרב עם ישראל, לדאבוננו ובושתנו). 

ולכל אשר עיניו בראשו, נאמר על כן: [דב' כא,ט] "ואתה, תבער הדם הנקי מקרבך, כי תעשה הישר בעיני י-הוה" ושום עוול לא ימצא בך משען או שותף. כי [ש"א יב,כב] "כי לא יטש י-הוה את עמו בעבור שמו הגדול, כי הואיל י-הוה לעשות אתכם לו לעם". "לו, לעם" אותיות "לעולם": שבאותו אופן בו קדושת בני לוי תהוה דוגמא מהעולם העליון להנהגתכם את העולם התחתון, אתם תשמשו עולם בעצמכם, אשר שלום נעשה בו ומשפיע שלום לסביבו, כי לכך נבחרת.

כל אחד ואחת צריך לפעול לעורר בתוכו את הקדושה, ולהיות קדוש. יתרומם האדם והא-ל ינחנו; יפול, ישוב, והא-ל יקבלנו מחדש. אך קדושת בני לוי מאתו ית' נגזרה, וכדוגמת המלאך אשר אין בו לרוב בחירה, אין לבני לוי בחירה בענין הקדושה אשר הוטלה עליהם. "והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל" = 1754 כי הם הנזר שבנזר, קוצו של יו"ד שבבריאה, הקרואים להשיג בחינת צדיק וחכם וחסיד, ואתה, [מש' כג,כו] "תנה, בני, לבך לי; ועיניך, דרכי תרצנה (תיצורנה)", כי [שופ' ה,ט] "לבי לחוקקי ישראל, המתנדבים בעם, ברכו י-הוה", לחכמים הנשגבים הראוים לפסוק הלכה ולחוקק חוק, שהם חסידים הפועלים בהתנדבות לטובת העם, וברכו ה' והקדישו למרום את כל פעלם, כי צדיקים המה.

-------------------

מתוך הספר "מדרש אשאביאל", הכורך התבוננות יומית במספרי קודש על התורה, לפי העליה השייכת לכל יום בשנה. תוכן הספר מוכן, וכעת מתבקש תקציב לערוך אותו סופית ולהדפיסו. 

דניאל ישראל גינרמן, ממרומי הגליל, מאהבה

אם נכון בעיניך לעזור לנו לקיים את השליחות אשר לקחנו באהבה על עצמנו, ברוכה תמיכתך: http://www.american-friends-of-mitzpe-yeriho.org/current-projects/torah-outreach-project.html

Facebook, Instagram, Twitter, Reddit, Telegram: @danielginerman

הקבוצה שלנו בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/toratmashiach/

בלוג מדרש אשאביאל של התבוננויות יומיות: http://titularesdetorah.blogspot.com/

הסיפורים של זיידע דניאל: 

https://www.youtube.com/playlist?list=PLj3ddeTs0CTyMtt4tlzkJgBrVPBRP3CRO

קבוצת ווטסאפ שקטה, בה אני משתף מדי פעם מחשבות ויצירות https://chat.whatsapp.com/JllmB4yVAGuLCuqextsFdQ

Whatsapp: 0523-066459

#אשאביאל

#משמעות

#לחיותעםהזמן

#אבראכאדברא

#תשובה

#אהוה_אהבה

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de martes, tifEret en la semana. Bamidbar-Num. 2,33: "Y los levitas no fueron censados dentro de los hijos de Israel, como ordenó Hashém a Moshéh"

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de martes, tifEret en la semana. Bamidbar-Num. 2,33: "Y los levitas no fueron censados dentro de los hijos de Israel, como ordenó Hashém a Moshéh".

La tribu de Leví fue elegida por mano de Hashém para constituir, ellos mismos, una suerte de morada-templo-mishkán de movimiento autónomo, que acompañará a toda la congregación de Israel en sus viajes de circunstancia en circunstancia, para despertar sus corazones y expiar por ellos, para despertar la redención de Israel en lo Alto por medio de su elevar las mitsvót-preceptos y las rectificaciones que hallan su lugar sobre la tierra. El levita nació al mundo del tóhu-caos, mas tiene prohibido cuanto pueda arriesgar la conciencia del mundo de tikún-enmienda-cosmos que hay en él. 

Y no se admitirá de él mezcla alguna:  "Y los levitas no fueron censados dentro de los hijos de Israel, como ordenó Hashém a Moshéh" -nuestro verso entero, con valor 3148-, porque tampoco parte y heredad en la tierra tendrán, y su sustento proviene del vapor que se elevará de la tierra para regar el jardín, a manos de la congregación que consagra de lo que es materialmente suyo, para sostener la edificación espiritual del pacto de la Toráh. [Bereshit-Gen. 48,6] "Y tu matria-descendencia que engendraste tras ellos, para tí serán; bajo el nombre de sus hermanos se llamarán en sus parcelas", porque la división de la tierra debe ser clara y representar la estructura de la Maljút-reinado sagrada en los mundos superiores. Todo el camino hacia el tikún perfecto, está develado y extendido ante tí; tu caminar a su largo depende de que te conectes a la heredad inferior y a la heredad superior en un vínculo único, como sirviendo tú mismo de conector y puente para la unión conyugal de los mundos. 

Y si no te condujeres -sálvete Hashém- con gran humildad, os seducirá el ejemplo de pueblos abundantes que se ciegan a la verdad, [Tehilim 106,38] "y derramarán sangre limpia, la sangre de sus hijos y sus hijas, que ofrendaron-sacrificaron a los ídolos-nervios de Cnáan; y se envilecerá la tierra de sangres" (tal como ocurrió también de tantos modos en el último siglo dentro del pueblo de Israel, para nuestra pena y vergüenza). Y para todo quien tiene los ojos abiertos, es dicho acerca de ésto: [Devarim-Deut. 21,9] "y tú, extingue (la matanza de) la sangre limpia de dentro de tí, pues harás lo recto a ojos de Hashém", y ninguna injusticia o inquidad hallará en tí socio u apoyo. Pues [Sam.1 12,22] "no abandonará Hashém a su pueblo en aras de su gran nombre, pues convino Hashém haceros para él, a un pueblo-consigo". "Para él, a pueblo" ("ló le'ám") son las mismas letras de "a un mundo" u "a perpetuidad" ("le'olám"): que del mismo modo en que la sacralidad de los hijos de Leví servirá de representación paradigmática del mundo superior para vuestra conducción de los mundos densos, vosotros mismos serviréis también un mundo, en que se hace shalóm y del que se derrama y contagia shalóm en derredor; pues para ello has sido elegido.

Cada quien debe obrar por sí mismo para despertar en su interior la sacralidad, y ser sagrado. Se elevará el hombre, y cuanto más, más reveladamente le guiará Hashém en su camino; caerá, se levantará y retornará, y Hashém le recibirá de nuevo. Mas la sacralidad de los hijos de Leví es decreto de E-l, y al modo en que un ángel no tiene mayormente albedrío, no tienen elección los hijos de Leví en cuanto compete a la sacralidad especial que les fue cometida. "Y los levitas no fueron censados dentro de los hijos de Israel" ("vehalviím ló hatpakdú betój bnéi israEl" = 1754) pues ellos son el tallo que sostiene al fruto en conexión a la rama, convocados a obtener las cualidades del tsadík-justo y jajám-sabio y jasíd-piadoso; y tú, [Prov. 23,26] "dá, hijo mío, tu corazón a mí; y tus ojos, mis caminos desearán-formarán", pues [Jue. 5,9] "mi corazón es para los legisladores de Israel, que se ofrecen voluntariamente en el pueblo, y bendicen a Hashém"; mi corazón se apega a los sabios elevados y sublimes, dignos de componer la norma y dictar ley, que son piadosos que se empeñan voluntariamente para el bien del pueblo, y bendicen a Hashém consagrando a lo Alto toda su obra, porque son también tsadikím.

----

Estoy escribiendo libros para tí: https://gumroad.com/danielginerman

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה ב, גבורה בשבוע. במ' א,נא: "ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים, ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים, והזר הקרב יומת"

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה ב, גבורה בשבוע. במ' א,נא: "ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים, ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים, והזר הקרב יומת".

חנות המשכן, משמעותו חנות העם כולו. פירוק המשכן לנשיאה, משמעותו פירוק כל מחנה ישראל לנסיעה. "ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים, ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים; והזר הקרב יומת" = 3863 (במקום 536 בסדרת המספרים הראשוניים, כמנין ש"א ג,י: "כי שמע עבדך"). ואת האויב אשר פלש לאשר לך [שמ' כג,כט] "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת, פן תהיה הארץ שממה, ורבה עליך חית השדה", כי אם תצטרך אתה לגדול לפי מידת הנחלה אשר נפלה לך לאתגר; ולמען תצליח, מעבירך ה' במצרים ומוציאך משם, [דב' ח,ג] "ויענך וירעבך, ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך; למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי י-הוה יחיה האדם". וגם אם יכשל ויפול פעם ועוד פעם, ויתחרט, [שופ' ג,יט] "והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל, ויאמר: דבר סתר לי אליך, המלך; ויאמר: הס; ויצאו מעליו כל העמדים עליו", כי ביחידות יקבלנו מלך מלכי המלכים כשיגש אל הקודש בתשובה שלמה מכל הלב. וגם צדק יעשה בו, ויזהירו במשפט [ש"א כח,יח] "כאשר לא שמעת בקול י-הוה, ולא עשית חרון אפו בעמלק; על כן הדבר הזה עשה לך י-הוה ביום הזה", כי לא הכחדת מתוכך את אשר כולו רע ואי אפשר לתקנו, נגזר עליך תיקון הנעוות בידי שמים, צדק מלובש בחסדים גדולים מאוד; ולאחר המשפט עוד תבוא צדקה, ויצא אשר מהתשובה והענוה הכל נמתק.

ככה בכל עליה וירידה, בכל תחנה בחיים: "ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים" = 1337, כי [איוב כא,כב] "הלא-ל ילמד דעת, והוא רמים ישפוט", בעוד [תהי' כה,ט] "ידרך ענוים בשמפט, וילמד ענוים דרכו"; הוא אשר פקד והגדיר מה תהיה המשימה של כל קבוצה וכל אדם, ואתה, רק (איוב כב,כו) "על שד-י תתענג", על הבחינה האלוהית אשר אומרת די ונותנת גבול.

הלויים יקפלו את המשכן לפני הנסיעה, "ובחנת (ובחנות) המשכן, יקימו אתו (אותו) הלוים" = 1545, (במ' כב,לד) "כי אתה נצב לקראתי בדרך" בכל יום אשר אקרא, ואבקש מאת [תהי' ז,ט] "י-הוה ידין עמים: שפטני י-הוה כצדקי וכתמו (וכתומי) עלי"; (ויק' ד,לה) "וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא" בזכות עבודת הלויים אשר הקימו את המשכן כמצות הבורא, אשר [ש"א ב,ב] "אין קדוש כי-הוה, כי אין בלתך; ואין צור כאלהינו". ומתוך טהרתכם תבוא תשועתכם, (יח' לז,יד) "והנחתי אתכם על אדמתכם".

אך עבודת המשכן תיעשה רק על ידי מי שהוקדש לה, "והזר הקרב יומת" = 981 כפי אשר [ירמ' נא,מב] "עלה על בבל הים, בהמון גליו נכסתה", כי העזה לגעת באשר יחייב את התקרבותה אליו מיתה. (יש' מד,ט) "יצרי (יוצרי) פסל כלם תהו", [דב' ד,ד] "ואתם, הדבקים בי-הוה אלהיכם, חיים כלכם היום", חיים הראוים להיקרא חיים. (מ"א יז,כד) "עתה זה ידעתי" אשר נועדתי לעבוד בבנין זה (מ"א ו,כב) "עד תם כל הבית": [תהי' פד,י] "מגננו ראה, אלהים; והבט פני משיחך", שתראה את המשכן אשר בנינו לך בתוך לבנו ותעורר בנו את בחינת משיח צדקך לעוררו לפעולת הגאולה, כי שלך (מיכה ד,ח) "הממשלה הראשנה" והיחידה, ורק את חכמיך הקדושים רוצים אנחנו למשול בנו: [איוב ח,י] "הלא הם יורוך, יאמרו לך; ומלבם יוציאו מלים", מלבם הטהור של האוהב את ה' בכל לבבו ישלטו וינהיגו.

האיש אשר בבחינת "הזר הקרב" = 519, שהמשכן זר לו מכיון שהוא זר לעבודתו, והוא מתקרב, ואין זאת יכול להיות לטובה כי הוא (מש' יג,ד) "מתאוה ואין", (דה"א כא,ז) "וירע בעיני האלהים". (תהי' מא,יג) "ואני, בתמי", (ש"א ד,טז) "אנכי, הבא מן המערכה", אתענג (תהי' פט,נ) "באמונתך". (ש"ב יט,כא) "כי אני חטאתי" כי (יש' כא,ד) "תעה לבבי" (יש' א,ב) "והם פשעו בי", ורק עליך (תהי' ט,ה) "משפטי ודיני", הא-ל העושה (יהו' ב,יד) "חסד ואמת". (יש' לט,ב) "וישמח עליהם" כי (יש' סד,ד) "בדרכיך יזכרוך", אשר בהם (יש' נב,טו) "התבוננו", והוציאו אותם לפועל (ירמ' א,טז) "למעשי ידיהם".

-------------------

מתוך הספר "מדרש אשאביאל", הכורך התבוננות יומית במספרי קודש על התורה, לפי העליה השייכת לכל יום בשנה. תוכן הספר מוכן, וכעת מתבקש תקציב לערוך אותו סופית ולהדפיסו. 

דניאל ישראל גינרמן, ממרומי הגליל, מאהבה

אם נכון בעיניך לעזור לנו לקיים את השליחות אשר לקחנו באהבה על עצמנו, ברוכה תמיכתך: http://www.american-friends-of-mitzpe-yeriho.org/current-projects/torah-outreach-project.html

Facebook, Instagram, Twitter, Reddit, Telegram: @danielginerman

הקבוצה שלנו בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/toratmashiach/

בלוג מדרש אשאביאל של התבוננויות יומיות: http://titularesdetorah.blogspot.com/

הסיפורים של זיידע דניאל: 

https://www.youtube.com/playlist?list=PLj3ddeTs0CTyMtt4tlzkJgBrVPBRP3CRO

קבוצת ווטסאפ שקטה, בה אני משתף מדי פעם מחשבות ויצירות https://chat.whatsapp.com/JllmB4yVAGuLCuqextsFdQ

Whatsapp: 0523-066459

#אשאביאל

#משמעות

#לחיותעםהזמן

#אבראכאדברא

#תשובה

#אהוה_אהבה

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de lunes, Guevuráh en la semana

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de lunes, Guevuráh en la semana. Bamidbar-Num. 1,51: "Y al (momento de) viajar el templo-mishkán, lo desarmarán los levitas, y al (momento de) estacionar el mishkán lo erigirán los levitas; y el extraño que se aproxima será muerto".

Que se estaciona el mishkán, implica que se estaciona la congregación entera. Que se desarma el mishkán para ser trasladado, significa que se levanta todo el campamento de Israel y se alista para viajar. "Y al (momento de) viajar el templo-mishkán, lo desarmarán los levitas, y al (momento de) estacionar el mishkán lo erigirán los levitas; y el extraño que se aproxima será muerto" -nuestro verso entero, con valor 3863-. Y al enemigo que se infiltró en lo que es tuyo [Shemot-Ex. 23,29] "no lo expulsaré de ante tí en un año, por que no esté la tierra desierta, y (de lo contrario) abundará sobre tí la fauna del campo", sino que necesitarás tú crecer a la medida de la parcela que te tocó en heredad para desafiarte. 

Y con el objeto de que triunfes es que te pasa Hashém por Mitsráim y te quita de ellí, [Devarim-Deut. 8,3] "y te hará sufrir y te hambreará, y te alimentará el mán-maná que no conocías y no conocieron tus padres; para anunciarte que no por el pan solamente vivirá el hombre, sino que por todo lo que sale de la boca de Hashém vivirá el hombre". Y también si fracasa y cae una y otra vez, y se arrepiente proactivamente, [Jue. 3,19] "y él retorna de los ídolos que en el Guilgál, y dirá: palabra de secreto tengo para tí, el rey; y dirá: fuera; y saldrán de sobre (en derredor de) él todos los parados sobre él", porque en audiencia individual le recibirá el rey de los reyes de los reyes cuando se conduzca hacia lo sagrado en teshuváh completa de todo corazón. Y también justicia hará en él, y le advertirá en el juicio: [Sam.1 28,18] "puesto que no atendiste a la voz de Hashém, y no hiciste la irritación de su ira en Amalék; por tanto la cosa ésta te hace Hashém en el día éste". Porque no aniquilaste de dentro tuyo lo que es puro mal y oscuridad y no es pasible de rectificación, has sido sentenciado al tikún-enmienda de lo que torciste ya no por tu mano sino desde lo Alto, en una suerte de justicia envuelta de puro Jésed-piedad enorme; y tras el juicio vendrá todavía la tsedakáh, y resultará ser que desde la teshuváh y la humildad plenas todo se endulza.

Así en cada ascenso y descenso, y en cada estación intermedia en la vida: "Y al (momento de) viajar el templo-mishkán, lo desarmarán los levitas" ("uvinsó'a hamishkán iorídu Otó haleviím" = 1337), pues [Job 21,22] "¿acaso al E-l enseñará conocimiento?, y él a los más altos juzgará", en tanto [Tehilim 25,9] "guiará a los humildes en el juicio, y enseñará a los humildes su camino"; él que ordenó y definió cuál será la misión de cada grupo y de cada hombre; y tú, sólo (Job 22,26) "sobre-en Shad-ái deléitate" ("beshad-ái tit'anág"), sobre la cualidad divina que dice dái-basta y da límite y frontera.

Los levitas plegarán el mishkán antes del viaje, "y al (momento de) estacionar el mishkán lo erigirán los levitas" ("uvajanót hamishkán iakímu Otó haleviím" = 1545), (Bamidbar-Num. 22,34) "pues tú estás parado a mi encuentro en el camino" ("ki Atáh nitsáv likraTí badérej") en todo día en que yo llame, y pediré de [Tehilim 7,9] "Hashém, (que) juzgará pueblos: Júzgame Hashém, de acuerdo a lo que es justo en mí, y de acuerdo a mi inocencia-integridad sobre mí"; (Vaikra-Lev. 4,35) "y expió por él el cohén-sacerdote por su pecado que pecó" ("vejipér 'aláv hakohén 'al jataTó Ashér jatá") por mérito del trabajo de los levitas que erigieron el mishkán de acuerdo a la orden del Creador, que [Sam.1 2,2] "no hay sagrado como Hashém, pues no hay sin tí; y no hay roca-asidero como nuestro E-lohím". Y de mano de vuestra purificación vendrá vuestra redención, (Ez. 37,14) "y os apoyaré sobre vuestra tierra" ("vehenájti Etjém 'al Admatjém").

Mas la labor del mishkán será realizada por manos de quien fue consagrado a ella, "y el extraño que se aproxima será muerto" ("vehazár hakarév iumát" = 981), al modo en que [Jer. 51,42] "subió sobre Babél el mar, en la multitud de sus olas fue cubierta", pues se atrevió a tocar aquéllo a lo que aproximarse apenas se castiga con la muerte. (Is. 44,9) "Los que fabrican ídolo son todos caos" ("iotsréi pésel kulám tóhu"), [Devarim-Deut. 4,4] "y vosotros, los apegados en Hashém vuestro E-lohím, vivís todos vosotros hoy", vivís vidas dignas de ser llamadas tales. (Reyes1 17,24) "Ahora mismo supe" ("'atáh zéh iadá'ti") que se me ha encomendado trabajar en esta construcción (Reyes1 6,22) "hasta la finalización de toda la casa" ("'ad tóm kól habáit"): [Tehilim 84,10] "nuestro escudo ve, E-lohím, y contempla el rostro de tu mashíaj": que veas el mishkán-templo que te construimos en el interior de nuestros corazones, y despiertes en nosotros la conciencia de tu mashíaj para despertarle a la acción de gueUláh-redención, pues tuyo es (Miq. 4,8) "el gobierno primero" ("hamemshaláh hariShonáh") y el único, y sólo a tus sabios sagrados queremos por gobernantes y jueces: [Job 8,10] "que ellos te enseñarán, te dirán; y de sus corazones sacarán palabras", desde su corazón puro de hombre que ama a Hashém con todo su corazón, gobernarán y conducirán.

Morirá el hombre que se conduzca al modo de "el extraño que se aproxima" ("hazár hakarév" = 519), que el mishkán le es ajeno pues él es ajeno a su operación, y él se aproxima, y ésto no puede ser para bien porque él (Prov. 13,4) "apetece y no hay" ("mitAvéh veAin") poque no hay modo de que obtenga lo que pide. (Crón.1 21,7) "Y se verá malo en los ojos del E-lohím" ("vaierá' be'einéi haE-lohim"). (Tehilim 41,13) "Y yo, en mi inocencia-integridad" ("vaAní betumí"), (Sam.1 4,16) "yo, el que viene de la campaña militar" ("Anojí habá min hama'arajáh"), me deleitaré (Tehilim 89,50) "en tu fe" ("beEmunatéja"). (Sam.2 19,21) "Pues yo pequé" ("ki Aní jatáTi") pues (Is. 21,4) "erró mi corazón" ("ta'áh lebaví") (Is. 1,2) "y ellos cometieron crímenes contra mí" ("vehém pash'ú bí"), y sólo sobre tí está (Tehilim 9,5) "mi juicio y mi condena" ("mishpatí vediní"), Hashém que hace (Jos. 2,14) "Jésed-piedad y verdad" ("jésed veEmét"). (Is. 39,2) "Y se alegrará por ellos" ("vaismáj 'aleihém") pues (Is. 64,4) "en tus caminos te evocarán-activarán" ("bedrajéja izkerúja"), que en ellos (Is. 52,15) "meditan-reflexionan" ("hitbonánnu"), y los extraen a la realidad, y (Jer. 1,16) "a las acciones de sus manos" ("lema'aséi iedeihém").

---

¡¡¡ @ABRACAADABRA !!!

¿Ya leíste el primer e-book de nuestros "Cuadernos de la Comunidad de Torah"? Tu ejemplar de "7 MARAVILLAS DE MEDICINA DIVINA" te está esperando en https://gum.co/7Maravillas. Celebraré que me comentes cuando lo hayas leído. 

El segundo e-book de la serie se titula "EL ARTE DE SOÑAR EL MUNDO". En él, seguimos el orden de los siete sueños que consigna la Torah, los leemos desde las sefirót a que corresponden, los soñamos desde nuestros propios corazones, y abrimos caminos de bendición. Con ayuda de Hashém, lo vamos a presentar en Zoom y Youtube el 6 de Junio a las 21 hs. de Israel, y ese mismo día saldrá a distribución. Puedes reservar ya tu ejemplar a precio de pre-venta, en https://gum.co/SoniarelMundo/preventa

Y hasta el 1 de Junio estás a tiempo de ser "Protector e-book" de "EL ARTE DE SOÑAR EL MUNDO", y compartir el mérito de hacerlo realidad. Es sencillo, y tan bonito: https://gum.co/protectorebook

¿Quieres hacer una suscripción para los primeros 12 títulos de la colección, al precio de 10? Los recibirás automáticamente a medida que vayan saliendo: https://gum.co/cuadernosdetorah

día 43 del 'omer, Jesed de Maljut

día 43 del 'omer, Jesed de Maljut (subimos, que es decir que somos atraídos, por la escala descripta en Pirkei Avot 6,6). La sefirah de Maljut se tiñe de tonos rojos de rigor y juicio por su propia naturaleza; desde ellos deberá purificarse en negro capaz de destacar blancos de Jesed, de luna llena, que la endulcen y la eleven a los cielos. Todos los "diním", rigores, de la Maljut, son aquéllos que nos hemos preparado ya por seis semanas para endulzar con nuestro andar amable sobre la tierra, con nuestro ser gratos al Creador y gratos a Sus creaturas. Cuando empuñamos todas las herramientas de trabajo adquiridas e ingresamos a la acción de Maljut, contamos con todo lo estudiado y enmendado hasta aquí, que nos habilita a incidir con aires de agrado y plenitud en todos los modos de comunicación e interacción con quienes nos rodean.

En Maljut (Reinado, nivel de concreción), el Jesed (espíritu altruista, amor, piedad) debe ser notorio y revelado en cada palabra y movimiento. Suavizar, aún con severidad si es necesario. Oponer resistencia donde hace falta, siempre con suavidad y dulzura.

No habrá de sorprendernos que nuestra mishnah nos proponga para hoy alcanzar la cualidad de quien "pregunta y responde"; tal como explica rav Kehati: "Que no discute u opone resistencia por terquedad, porque sí, sino que objeta para comprender la cuestión de que se trate, e incluso intenta hallar por sí mismo respuestas a sus objeciones". Que de ningún modo está dispuesto a demandar el esfuerzo del otro si no es imprescindible, y si lo hace es por el bien común, siempre con la enmienda del mundo en el horizonte de su mirada.

Dijimos ya que la Maljút está teñida de "diním", de rigores, que en nuestras manos está la posibilidad de convertirlos en fuerzas de Jesed, de amor altruista, de piedad. El desafío de hoy representa el comienzo de la recta final, del camino de acción concreta para atraer la Torah sagrada, transparente y luminosa, a nuestro mundo. 

Jesed de Maljut: Saber recibir también requiere ser bueno, y la Majestad se apoya en la indulgencia. La Novia se alista a la Jupah que tendrá lugar en Shavuót, al pie del Monte Sinai, dentro de cada quien. Miramos con Piedad hacia lo Alto, como dando fuerza a Hashém, para que se "enamore" de nuestra entrega y nuestro amor, y atraiga hacia nosotros gueUlah.

----

Estoy escribiendo libros para tí: https://gumroad.com/danielginerman

שלושה וארבעים ימים לעומר, חסד שבמלכות

 שלושה וארבעים ימים לעומר, חסד שבמלכות (עולים, שזה אומר שנמשכים, דרך סולם אבות ו,ו). ספירת המלכות מלאה דינים מטבעה; דינים שהתכוננו במשך ששה שבועות להמתיק בטיב אורחותינו על פני הארץ, להיות נוחים לבורא ונוחים לבריות. כשנכנסים במלוא כלי העבודה שלופים בידינו אל תוך עשיית המלכות, נהנים מכל הנלמד והנתקן עד כה, ומסוגלים להשפיע נועם ושלמות בכל אופני התקשורת וההשפעה ההדדית עם הזולת.

בספירת המלכות, החסד חייב להיות חשוף וגלוי בכל מילה ובכל תנועה. לרכך, אף בתקיפות אם צריך. להקשות היכן שצריך, תמיד ברוך.

על כן, באה משנתנו להמליץ שנתקדם היום להשגת מידת "שואל ומשיב"; כדברי הרב קהתי שם: "שאינו סתם מקשן, אלא שואל קושיות לשם הבנת הענין, ואף משתדל בעצמו למצוא תשובות לקושיותיו". שבשום אופן לא מוכן להטריח את הזולת אם זה לא מן הבלתי נמנע, ותמיד לטובת הכלל, תמיד תיקון העולם באופק העיניים. 

אמרנו שהמלכות רוויית דינים, שבידינו להמירם לחסדים. האתגר של היום מהווה התחלת דרך למשוך במעשה את התורה הקדושה לעולם.

חסד שבמלכות: בדרך ללמוד לקבל תלמד להיות טוב, הרי הוותרנות היא תנאי להדר המלוכה. הכלה החסודה מתכוננת לחופה אליה תיכנס בחג השבועות, למרגלות הר סיני, עמוק בתוך כל אחד ואחת המודעים להזדמנות הנפלאה. מלאי חסד מרימים עינים, נותנים עז לאלהים לעורר את אהבת הרחמן אלינו, וימשיך אלינו את זמן הגאולה המיוחל.

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה א, חסד בשבוע. במ' א,טז: "אלה קריאי (קרואי) העדה, נשאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם"

מדרש אשאביאל. במדבר, עליה א, חסד בשבוע. במ' א,טז: "אלה קריאי (קרואי) העדה, נשאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם".

הסמכות כמידת האחריות; אך אל ישגה זה שאלו ניתנו בידו לחשוב שהוא אשר יעשה ויגרום למעשה הישועה, כי אם יבין שעליו להדריך את עדתו, להביא את נתיניו אל תודעה המסוגלת לישועה באופן שכל המכשולים נעלמים פתע כלא היו, ונוף חדש נראה לעיניים, ודרכים חדשות מזדמנות לצעדיהם. "אלה קריאי העדה, נשיאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם" = 2934; ועליהם להנהיג את העם לטוב לו, כי [מ"א ח,יט] "רק אתה לא תבנה הבית, כי אם בנך היצא מחלציך, הוא יבנה הבית לשמי". כי אם יהיה קלקול בעם, [מ"ב כא,כא] "וילך בכל הדרך אשר הלך אביו, ויעבד את הגללים אשר עבד אביו, וישתחו להם", יקום מיד הנביא, המושל, הכהן או השופט (מ"א יח,כא) "ויאמר: עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים? אם י-הוה האלהים לכו אחריו" ואל תמצאו לכם יותר תרוצים להימנע מהטוב; ויזעק לשמים לאמור [ירמ' ח,כג] "מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה, ואבכה יומם ולילה על חללי בת עמי" כי יראה את הסימנים המצטיירים מתוך הסטיה אל הרע [ברא' לז,לג] "ויכירה, ויאמר: כתנת בני, חיה רעה אכלתהו, טרף טרף יוסף". ויקום לעורר את העם בדברי תוכחה, אשר [מש' כא,ו] "פעל אצרות בלשון שקר, הבל נדף, מבקשי מות", שחוסר משמעות ותועלת עד כדי מוות יצא להיות שכרו של המשקר וגונב מהאוצרות של כולם לטובת עצמו, כי גם אותה טובה אשר ישיג אינה כי אם הבל וגסות רוח אשר תחלוף עמו מן העולם; ומדברי החכם יקום הכלל כולו [נחמ' ט,א] "וביום עשרים וארבעה לחדש הזה, נאספו בני ישראל בצום ובשקים, ואדמה עליהם", כי הבינו אשר מעלו ובגדו בכלים אשר הזמין לגאלם הבורא ית', אשר [דב' י,יח] "עשה משפט יתום ואלמנה, ואהב גר, לתת לו לחם ושמלה", ואין מה להיאבק על מה שנתון כבר בידי האדם, כי אם להיתקן בשלמות לקבלו.

ועל כן נקראים הם "ראשי אלפי ישראל" = 1173, אשר יבוא ויקהיל את העם כאמרו (יש' מח,טז) "קרבו אלי, שמעו זאת", (דה"ב י,יג) "את עצת הזקנים" אשר קנו חכמה למענכם, וישמעו לדבריהם כל העם, (דה"ב כד,יד) "ויהיו מעלים עלות בבית י-הוה"; כי [מש' כט,יא] "כל רוחו יוציא כסיל, וחכם באחור ישבחנה", שדווקא ברוחו וכוחו של הכסיל ישתמש החכם להוכיחו ולהשיבו אל המוטב, מתוך אשר ידע כי [שה"ש ו,ג] "אני לדודי ודודי לי, הרעה בשושנים", שעצם הערבות ההדדית באה בהתמסרות לרעות את הזולת ולהזינו מהכי טוב, כדוגמת ה' הוא דודי אהובי, אשר הביאני לשדה מרעה עטור כולו בשושנים.

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de domingo, Jésed en la semana. Bamidbar-Num. 1,16: "Estos son los convocados de la congregación, que portan los báculos de sus ancestros; cabezas de miles de Israel son"

Midrash EsaBiEl. Bamidbár, aliah de domingo, Jésed en la semana. Bamidbar-Num. 1,16: "Estos son los convocados de la congregación, que portan los báculos de sus ancestros; cabezas de miles de Israel son".

La autoridad es de acuerdo a la medida de la responsabilidad; mas no erre aquél en cuyas manos fueron dadas, y vaya a pensar que él es quien hará y producirá la acción misma de la ieshuáh-redención; sino comprenda que pesa sobre él la misión de conducir a su congregación, traer a quienes se hallan bajo su égida hasta una conciencia hábil de redención, de modo tal que todos los obstáculos desaparecen de pronto como si nunca hubieran estado, y un paisaje nuevo se muestra a los ojos, y caminos nuevos se presentan a sus pasos. "Estos son los convocados de la congregación, que portan los báculos de sus ancestros; cabezas de miles de Israel son" -nuestro verso entero, con valor 2934-; y deben conducir al pueblo hacia lo que le será bien, pues [Reyes1 8,19] "sólo tú no construirás la morada, sino que tu hijo que sale de tus entrañas, él construirá una morada para mi nombre", sólo los que te siguen, los liderados por tí.

Pues si se corrompiera o desviase el pueblo, [Reyes2 21,21] "y caminará por todo el camino que recorrió su padre, y rendirá culto a los ídolos a que se rindió su padre, y les reverenciará", se levantará de inmediato el profeta o el gobernante, el sacerdote o el juez (Reyes1 18,21) "y dirá: ¿hasta cuándo vosotros saltáis sobre las dos ramas? Si Hashém es el E-lohím, id tras él" ("vaióMer 'ad matái Atém posjím 'al shtéi hase'ifím Im Hashém haE-lohím lejú Ajaráv") y no halléis más excusas para absteneros del bien; y elevará su clamor a los cielos para decir [Jer. 8,23] ¿quién dará que mi cabeza sea agua y mi ojo fuente de lágrima, y lloraré día y noche por los vacíos-despojos de la hija de mi pueblo?", pues verá las señales que se dibujan desde el desvío hacia el mal [Bereshit-Gen. 37,33] "y la reconocerá, y dirá: la túnica de mi hijo, una fiera mala lo comió, devorar fue devorado Ioséf". Y se levantará a despertar al pueblo con palabras de reprensión, que [Prov. 21,6] "el que maneja (los) tesoros con lengua de mentira, aliento que se esparce, buscadores de muerte", que la falta de sentido y provecho hasta el extremo de la muerte resultó ser la ganancia del que miente y roba de los tesoros de todos para sí, pues también ese bien que consiga no es más que vanidad que disfruta el espíritu grosero que evanescerá con él de este mundo; y de las palabras del sabio tomará impulso la congregación toda [Nej. 9,1] "y en el día veinte y cuatro del mes éste, se reunieron los hijos de Israel en ayuno y en vestimenta de luto, y tierra sobre ellos", pues comprendieron que cometieron traición con las herramientas que dispuso para salvarlos Hashém, que [Devarim-Deut. 10,18] "hace el juicio del huérfano y la viuda, y ama al guér-converso-residente, para darle pan y vestido", y no tiene sentido luchar por lo que está ya en manos del hombre, sino sólo enmendarse cada quien en completitud para recibirlo.

Y por tanto, son llamados "cabezas de miles de Israel" ("raShéi Alféi israEl" = 1173), que vendrá y congregará al pueblo llamando (Is. 48,16) "acercaos a mí, atended a ésto" ("kirvú Elái shim'ú zóT"), (Crón.2 10,13) "al consejo de los ancianos" ("'Et 'atsát hazkením") que adquirieron sabiduría para vosotros, y atenderán a sus palabras todos, (Crón.2 24,14) "y estarán elevando ofrendas de oláh en la morada de Hashém" ("vaihiú ma'alím 'olót bevéit Hashém"); pues [Prov. 29,11] "todo su espíritu-fuerza sacará el necio, y el sabio por detrás la callará", que justamente el espíritu y la fuerza del necio usará el sabio para reprenderlo y devolverlo a lo bueno, por su saber que [Cantar 6,3] "yo para mi amado y mi amado para mí, el que pastorea en las rosas", que la esencia misma de la solidaridad recíproca se manifiesta en la entrega para conducir al prójimo y alimentarlo de lo mejor, al modo de Hashém que es mi amado, que me trajo a un campo de pasturas coronado todo él de rosas.

----

Estoy escribiendo libros para tí: https://gumroad.com/danielginerman