פקודי, עליה ד, נצח בשבוע. שמ' מ,מג: "וירא משה את כל המלאכה, והנה עשו אתה כאשר צוה י-הוה כן עשו, ויברך אתם משה".
עד הרגע האחרון יש אפשרות לתקן, ורק לסוף המלאכה אפשר לדון בנעשה: "וירא משה את כל המלאכה, והנה עשו אתה כאשר צוה י-הוה כן עשו" = 3056, ואז הכל פועל במתכונתו: [יש' סא,יא] "כי כארץ תוציא צמחה, וכגנה זרועיה תצמיח, כן אדנ-י י-הוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים". כי דוקא "כאשר צוה י-הוה, כן עשו" = 1094, בשמחה משותפת, בשלום בין העם ומנהיגיו. [מ"א ח,סב] "והמלך, וכל ישראל עמו, זבחים זבח לפני י-הוה".
מה יעשה ברגע הנשגב הזה מנהיג צדיק? "ויברך אתם משה" = 1024, [דב' יז,יג] "וכל העם ישמעו ויראו, ולא יזידון עוד". כי (שמ' ג,יג) "א-להי אבותיכם שלחני אליכם" למסור לכם (שמ' כ,א) "את כל הדברים האלה לאמר" אשר (שמ' ג,יב) "תעבדון את הא-להים"; (במ' ז,ג) "ויביאו את קרבנם לפני י-הוה" ובכך יזכו (עזרא א,ה) "לעלות, לבנות" תודעה גאולית, בה ילך האדם בבטחה. (מ"ב יח,ז) "בכל אשר ילך, ישכיל", ונועם א-להיו עליו, ומעשה ידיו מכונן אלוהות, להלביש רחמים את תודעת עולמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה