יום שני, 28 במרץ 2016

שמיני, עליה ג, תפארת בשבוע

שמיני, עליה ג, תפארת בשבוע. ויק' י,ב: "ותצא אש מלפני י-הוה, ותאכל אותם, וימתו לפני י-הוה".
מתוך גודל האהבה, בקשו להפר את הגבול, להשיג אור כזה שאין להם כלים להשיג ולקלוט. "ותצא אש מלפני י-הוה, ותאכל אותם, וימתו לפני י-הוה" = 2596; כי לכל אחד כלים ויעוד לפי כבודו ועמלו, ואם יציע את אשר אינו רשאי להגיש, [דב' כה,ח] "וקראו לו זקני עירו, ודברו אליו. ועמד, ואמר: לא חפצתי לקחתה", כי יבין אשר אין כבוד הנותן מגיע לכבודו של אשר נתן. וכשמקומי נהיה לך צר בעיניי, [ש"ב כב,ז] "בצר לי אקרא י-הוה, ואל א-להי אקרא; וישמע מהיכלו קולי, ושועתי באזניו"; ואמצא חן בעיניו עד יפתח לי את אוצרותיו, (מ"א ה,כד) "ויהי חירום נתן (נותן) לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל חפצו" כי אך יעלו לקדושה בידי; ומתוך עמלי הנאמן בעולמי, מתוך הכמיהה לגאולה המשתקפת בכל אורחותי, יתקיים בי הנאמר: [יח' טז,יד] "ויצא לך שם בגוים, ביופיך כי כליל הוא, בהדרי אשר שמתי עליך; נאם אדנ-י י-הוה", אדיר במרום. יופי והדר נתקנים ומתקנים בדרכי נועם, לפתוח נתיבות שלום.
"ותצא אש מלפני י-הוה" = 1034 (תהי' קיד,א) "בצאת ישראל" מכל אחיזתם במצרים, מבקשים לדבוק (דה"ב לא,ג) "בתורת י-הוה". (יח' מד,ד) "והנה מלא כבוד י-הוה את בית י-הוה", אשר בלבך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה