שלח לך, עליה א, חסד בשבוע

שלח לך, עליה א, חסד בשבוע. במ' יג,כ: "ומה הארץ, השמנה הוא אם רזה, היש בה עץ אם אין; והתחזקתם, ולקחתם מפרי הארץ. והימים, ימי בכורי ענבים".

משה שולח את נשיאי שבטי ישראל לתור את הארץ, להוכיח "ומה הארץ?, השמנה הוא אם רזה, היש בה עץ אם אין; והתחזקתם, ולקחתם מפרי הארץ. והימים, ימי בכורי ענבים" = 4353; קודם כל לראות שהארץ היא בדיוק כפי שתוארה על ידי ה' (בחינת אמונה, היא ההכנעה הפותחת תיקון), אז להתחזק, להיבדל מהחולשה, להתענג באמונה, כדי להשיג מצב של לקיחה מפרי הארץ, של רצון המניע מעשה וממתיק את התודעה הנתקנת. כי [ירמ' ט,כב] "כה אמר י-הוה: אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו; אל יתהלל עשיר בעשרו", כי הכל מאתו ית'; [מיכה ה,ו] "והיה שארית יעקב, בקרב עמים רבים, כטל מאת י-הוה, כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם": שהברכה אשר תשרה על ישראל לעורר ישועתם, תימשך רק מתוך חיבור נקי ועצמתי מלב האדם אל לב השמים, והיא תהיה כמו הטל והמטר אשר אין תקות הדשא בהם אחוזה או תלויה במעשה האדם, כי רק מאת ה'.

משה בא להקדים תרופה למכה. באמת אין מה לבדוק אם הארץ טובה ופוריה וכן הלאה; הרי ידוע שזו ארץ נושבת, ארץ הצבי, זבת חלב ודבש. כל הענין הוא, כאילו, למתוח חוט בין המקום שלנו, בעלי תורה במדבר, לבין היעד של כל מסענו, כפירוש יונתן בן עוזיאל "שיעשו חזקה בקרקע", ואז יוכלו ישראל בקלות לעלות על פירותיה.

כפי שנדע בהמשך, עמלק (שתפקידו להטיל ספק, להרעיל את הביטחון) יושב להם בדרך, בארץ הנגב. כנגדו, ההוראה היא "והתחזקתם" = 966, דהינו "לחזור בתשובה". ומסביר הרמב"ם אשר לא רק מן העבירות המעשיות צריך לחזור בתשובה כי אם גם (הלכות תשובה פ"ד ס"ג) מן הכעס, ומן האיבה, ומן הקנאה, ומן התחרות, ומן ההתל, ומרדיפת הממון והכבוד, ומרדיפת המאכלות, וכיוצא בהן: מן הכל צריך לחזור בתשובה - עכל"ק. והוסיף בהיפרשו את כוונת ירמיהו הנביא באיכה ג,לט (שם פ"ה,ד): וחזר ואמר: הואיל ורשותנו בידנו (כי אין הקב"ה גוזר על האדם להיות טוב או להיות רע), ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו -עכל"ק. ולא לפתוח שום פתח לספק, לפחד, לחולשה, כי רק באמונה שלמה נסתגל לזכות בארץ המובטחת, שענינה והתקשרותה לנו רוחני הוא.  ועל כן, אחרי שנתחזק בתשובה מתוך תודעה של תורה, "ולקחתם מפרי הארץ" = 1210, כנגד "פשט רמז דרש סוד", ארבעת דרגות הפרד"ס, בהם כל החכמה וכל התבונה הנשיגים להיבנות בארצנו לאורה של תורה. וכדברי האריז"ל (שער הגלגולים, הקדמה יז): האמנם יש בה (בתורה) ד' מדרגות וסימנם פרד"ס; והם פשט, רמז, דרש, סוד; ומי שזכה לירד לעומק ארבעתם זוכה לסוף כל המעלות, ועליו נאמר (אשר ה', בגלוי) (יש' סד,ג) יעשה למחכה לו -עכל"ק.

למרגלים התרופה של משה לא הועילה, לצערנו. והתרופה עומדת לרשותנו גם היום, כאשר כל כך קשה לעמוד על ארצנו, לשמור על גבולותנו, להישמר באמונה מתקנת ולפעול למען הגאולה השלמה בשמחה. והנה דרך המלך לרשותנו: להתחזק בגשמיות על בסיס החזרה בתשובה, ואז לקבל את פירות הארץ על בסיס כל הפרד"ס: החכמה והחוקה, מבוררות בהווייתנו.