קורח עליה ו, יסוד בשבוע: במ' יח,ה: "ושמרתם את משמרת הקדש, ואת משמרת המזבח, ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל".
שלא יהיה קצף וחרון אף על בני ישראל, משמעותו שיש שלום בארץ, בתוך בני ישראל איש עם זולתו, ובין ישראל לעמים; בין איש לאשתו, בין האדם לאלוהיו, בין כל אחד לעצמו. ומשם, שלום בין הקודש לבין החול, בין האור לבין החושך, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. שלום שורר בשלמות הוא מטבעו מצב של גאולה גודלת ומתרחבת מבחוץ פנימה עד אין ערוך. והנה לנו מפת הדרכים להגיע עד שם: "ושמרתם את משמרת הקדש, ואת משמרת המזבח, ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל" = 5345 (פסוק המסודר גם הוא לנוחיותנו לפי שלבי הכנעה - הבדלה - המתקה, והמתבונן בכך יזכה בטוב), מצב המתואר בלשון שבועה בין כל נברא לבין רעהו: [ברא' כו,כט] "אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך, וכאשר עשינו עמך רק טוב, ונשלחך בשלום. אתה עתה, ברוך י-הוה". אשר לא נגענו בך לרעה (בבחינת תהי' לד,טו: סור מרע) וגם עשינו עמך רק טוב (כהמשך הפסוק בתהי' שם: ועשה טוב), בקש שלום ורדפהו. וסודו "אתה, עתה" = 881: יש רק אותך ורק ברגע זה, ואין לאן ולמתי לדחות את אשר עליך לעשות באמת, [תהי' יח,כ] "ויוציאני למרחב, יחלצני כי חפץ בי", ושכון לעולם, בבחינת מלאכי א-להים עלים וירדים בו ביחוד עולמות מושלם.
אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה (כדברי המשנה באבות א,יב), ומשים שלום בין אדם לחברו (כדברי הגמרא סנהדרין ו,ב); הוא כהן גדול, בחינת משיח בדורו, אב-טיפוס של משיח לכל דורות עולם. על כן נאמר לנו (בפתיחת המשנה, שם) הוי מתלמידיו של אהרן, הבחינה של התעוררות והעלאת להבה מהניצוץ משיח הטמון בכל אחד ואחת, להיות כדוגמתו אשר (כדברי הנביא מלאכי ב,ו) בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעון -עכ"ל, שהביאם בתשובה אל המוטב. וזה מקבל ביטוי לאורך כל הדרך, גם בהוראות אליו ולזרעו עד עולם, גם בהוראות אל כל העם אשר הולך להתברך ממנו לסדר מלבושיו במחשבה, דיבור ומעשה.
מה הכהן זוכה לשמור? משמרות. ראשית כל, את משמרת "הקדש" = 409, מתוכה יודו בו כל אחיו בלשון (ברא' ל,כז) "ויברכני י-הוה בגללך", שבזכות הצדיק, הכהן, משיח שבדור, גם ההדיוט יתברך, מהיות ערבות הדדית יסודית ובלתי-נמנעת, לפיה המזל של כל אחד שזור עם המזל של זולתו לפי תנאים של קרבה נפשית, שכלית וגם גשמית. ואז כל אחד (שופ' יח,כז) "שקט" (שוקט) אל מול רעהו, במובן של נמנע מלעשות מלחמה, כי יש גם הרתעה של (ברא' מז,ו) "אנשי חיל" (בחינת שוטרים אשר תתן לך בכל שעריך), השומרים על פקודת צדק ומשפט (בחינת שופטים ישרים), עד אשר יאמר כל האדם אשר רק (תהי' לא,ח) "אגילה ואשמחה" תמיד, ואין מחריד.
עוד צעד קדימה, זכה אהרן לשמור גם "את משמרת המזבח" = 1443, ביטוי לאשר [שה"ש ז,יא] "אני לדודי ועלי תשוקתו", בו הערבות ההדדית גדלה עד לתשוקה והתמסרות מלאה, של כוננות תמידית ליחוד המיוחל, לאיחוד חתן וכלה ושמים וארץ ובורא ונברא. מעל "המזבח" = 62 מעלים את הכל לבחינת ערב שבת, כשתיכל מלאכת הבריאה וירא א-להים את כל אשר עשה, ומהיותו (ברא' א,לא) "טוב מאד" בעיניו, תתעלה הכלה עד אשר ישאנה לו, ושארה, כסותה ועונתה לא יגרע לעולם. ויברך א-להים את (ברא' ב,ג) "יום השביעי" = 453, (שמ' כ,ה) "ועשה חסד" לאשתו הנאמנה (שופ' יא,לט) "והיא לא ידעה איש" ולא סוטה מדרכה בטוב; (ש"ב יב,כד) "וישכב עמה", לא כמנהג (תהי' נ,י) "בהמות" כי רק (דניאל ח,כו) "אמת הוא", (שמ' כט,כא) "וקדש הוא ובגדיו" כל מלבושיו (יהו' ו,ז) "לפני ארון י-הוה". (איוב טו,יז) "וזה חזיתי" כי (יש' ל,טו) "אביתם" שמוע; (מ"א ח,ג) "וישאו הכהנים" (תהי' קב,טז) "את כבודך" בהודם, מעל המזבח לשמים.
אלו המשמרות תהיינה שמורות בהידור, "ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל" = 1120, (דב' א,מו) "ותשבו בקדש" שם (תהי' צה,ו) "נשתחוה ונכרעה" מרוב טוב, ושמחת האדם בטוב תתקבל ברצון לפניך (דב' ל,ח) "ואתה תשוב" לגלות לנו פניך; (שמ' כ,יז) "ומשה נגש אל הערפל", להתיחד עם בוראו הנעלם ולהביא לעולם את תורתו שתתפרש בישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה