יום שישי, 22 באפריל 2016

מהקריאה לפסח, יום א, חסד בחג

מהקריאה לפסח, יום א, חסד בחג. שמ' יב,כד: "ושמרתם את הדבר הזה, לחק לך ולבניך עד עולם".
שמירת הצווי האלוהי אינו לשם מסורת, ספרות, הנאה חולפת או פילוסופיה. "ושמרתם את הדבר הזה, לחק לך ולבניך עד עולם" = 2141, כי צריכים להבין שמעשי האדם על פני הארץ משנים ומולידים תולדות בכל העולמות, עד אשר [ברא' א,ה] "ויקרא א-להים לאור יום ולחשך קרא לילה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". כי מעשה האדם משול למים העולים למרומים לעורר חסדי שמים, על כן [במ' טו,יג] "כל האזרח יעשה ככה את אלה, להקריב אשה ריח ניחח לי-הוה", לעשות נחת רוח. וגם החכם והתם כאחד חיבים בהשתדלות גם להבין, בחזרה ובלימוד, כנאמר [תהי' קיט,יג] "בשפתי ספרתי כל משפטי פיך", ועוד כשיגדל יבקש [תהי' קיט,לד] "הבינני ואצרה תורתך, ואשמרנה בכל לב", כי (דב' א,יד) "טוב הדבר אשר דברת לעשות".
על כן, כל הלימוד והמחשבה יהיו חסרי תועלת אלא אם תקפיד לשמרם דוקא "לחק לך ולבניך עד עולם" = 526, כי (יח' לח,י) "יעלו דברים על לבבך" ויהיו (מיכה ה,ו) "כטל מאת י-הוה"; (דניאל יא,לג) "ומשכילי עם" ינהגו את העדה (עזרא י,יט) "ויתנו ידם", (שמ' כד,ה) "ויזבחו זבחים שלמים" (שמ' כט,כה) "לריח ניחוח לפני י-הוה". (ברא' ב,י) "ונהר יצא מעדן", (תהי' ה,יב) "וישמחו כל חוסי בך". חג החרות שמח לעם ישראל, להביא אל הישועה את כל יושבי תבל!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה