אחרי מות, עליה ב, גבורה בשבוע. ויק' טז,כג: "ובא אהרן אל אהל מועד, ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש, והניחם שם".
יום הכיפורים. עבודת הכהן הגדול באה לכפר על כל העם אשר מינה אותו להיות שליחו. נדרשת טהרה בשיא ההידור. עבודתו החצונית תיעשה כשהוא לבוש בגדי זהב, המשול לדינים. עבודתו הפנימית תיעשה כשהוא לבוש בגדי בד לבן, שישמשו לו רק ביום הזה ולא יחזור ללבוש אותם לעולם: חסדים הכי זכים שאפשר, וטבילה לעת כל החלפת בגדים. "ובא אהרן אל אהל מועד, ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש, והניחם שם" = 3021, כי יש עבודה אשר יאה לה להיעשות לפני ולפנים, וישנה שתיעשה איפה שכל החפץ יגש: [ברא' מג,יט] "ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף, וידברו אליו פתח הבית", ורק עם יוסף עצמו ידברו בחדרי חדרים, בתוך ביתו. ויש שבחוץ שוררת פורענות וחלים דינים קשים, ולפני ולפנים, הצלת הזולת תהיה משמעותה לעבוד את ה': [מ"א יח,ד] "ויהי בהכרית איזבל את נביאי י-הוה, ויקח עבדיהו מאה נביאים, ויחביאם חמשים איש במערה, וכלכלם לחם ומים". ובסוף, כל סדרי העבודה, החצונית והפנימית, מתאגדים לענין אחד, (דב' ח,ב) "לדעת את אשר בלבבך, אם תשמר מצותו אם לא", כי כידוע אשר "רחמנא ליבא בעי" (ה' הרחמן רוצה את לב האדם), והעבודה שבלב תכריע לתיקון האדם בכל רבדי חייו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה