שבעה וארבעים ימים לעומר, הוד שבמלכות (מגדירים במעשה תכונת לב טוב, לפי סדר אבות ו,ו). צעדים אחרונים לעבודה הנוכחית. מקבלים על מנת לעשות, וכיווני העשיה דורשים דיוק יתר. במידת ההוד, ראוי להוקיר כלפי מעלה על כל הטוב. וכן מתרגמת זאת משנתנו, בקביעתה להיום את מידת "המחכים את רבו" כיעד להשגה. אור ישר ואור חוזר. תורה פועמת ברצוא ושוב. וכדברי הרב קהתי: "בשאלות של טעם, שעל ידי כך מוכרח הרב להעמיק בענין, כדי להשיב לו כהלכה, וזה מוסיף לו חכמה". עידון הכישרון לשאול הוא כלי יחודי להוסיף חכמה.
הפלא ופלא, הגדרת "המחכים את רבו" שוה בגימטריה 732, בדיוק כמו הפסוק השלם [משלי כז,יט] "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", עליו יאיר לנו המלבי"ם: "הלב שולח מרוצת הדם אל כל האיברים ומחיה את כולם, וכל האיברים מחזירים את מבחר הדם אל הלב, נמצא הלב נותן אל האדם בחזרה מה שקבל ממנו, והוא דומה כמים שהרואה בם יראה פניו, שהפנים שיתנו המים אל עין הרואה הוא עצמו הפנים שקבלו מצורת האדם העומד לנגדם" וגו'. וכל אשר ישכיל יגלה מהר ששני המשלים אחד הם: כמים הפנים לפנים, כן התלמיד לרבו, כן לב האדם לאדם, כן אינסוף מקרים במתכונת הבריאה.
תיקון נפלא לעבוד היום: לא מספיק להרגיש ואפילו לבטא הודיה; מן הראוי לפעול מתוך הודיה להטיב ממש עם כל אשר הטיב עמנו. כאשר במקרה של הרב אין צורך לגדול עליו בחכמה אלא טוב כבר לחדד את השאלות שיביאו אותו להתחדד ולחדש, כך גם בכל אשר עלינו להודות, הן לה' מקור כל הטוב, הן לאדם.
הוד שבמלכות: אין ביכולתו למלוך כי אם אשר יודה במהותו האמתית ותכליתו וגבהו ומידותיו הטובות והטעונות תיקון וגדלותו ושפלותו, ומתוך תודעה מתוקנת זו ידע גם מידת ההשפעה שבידיו להטיב לעולמו. כדי להשלים את תיקונך, עליך לגלות באיזו מסגרת גשמית ורוחנית יתברכו לבושי נשמתך להעלות את מחשבה, דיבור ומעשה שלך כעולה תמימה אשר תמשיך לעולם הזה את קץ כל הגלויות ואת הגאולה השלמה להיוולד לחיים באמת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה