שלושה וארבעים ימים לעומר, חסד שבמלכות (עולים, שזה אומר שנמשכים, דרך סולם אבות ו,ו). ספירת המלכות מלאה דינים מטבעה; דינים שהתכוננו במשך ששה שבועות להמתיק בטיב אורחותינו על פני הארץ, להיות נוחים לבורא ונוחים לבריות. כשנכנסים במלוא כלי העבודה שלופים בידינו אל תוך עשיית המלכות, נהנים מכל הנלמד והנתקן עד כה, ומסוגלים להשפיע נועם ושלמות בכל אופני התקשורת וההשפעה ההדדית עם הזולת.
בספירת המלכות, החסד חייב להיות חשוף וגלוי בכל מילה ובכל תנועה. לרכך, אף בתקיפות אם צריך. להקשות היכן שצריך, תמיד ברוך.
על כן, באה משנתנו להמליץ שנתקדם היום להשגת מידת "שואל ומשיב"; כדברי הרב קהתי שם: "שאינו סתם מקשן, אלא שואל קושיות לשם הבנת הענין, ואף משתדל בעצמו למצוא תשובות לקושיותיו". שבשום אופן לא מוכן להטריח את הזולת אם זה לא מן הבלתי נמנע, ותמיד לטובת הכלל, תמיד תיקון העולם באופק העיניים.
אמרנו שהמלכות רוויית דינים, שבידינו להמירם לחסדים. האתגר של היום מהווה התחלת דרך למשוך במעשה את התורה הקדושה לעולם.
חסד שבמלכות: בדרך ללמוד לקבל תלמד להיות טוב, הרי הוותרנות היא תנאי להדר המלוכה. הכלה החסודה מתכוננת לחופה אליה תיכנס בחג השבועות, למרגלות הר סיני, עמוק בתוך כל אחד ואחת המודעים להזדמנות הנפלאה. מלאי חסד מרימים עינים, נותנים עז לאלהים לעורר את אהבת הרחמן אלינו, וימשיך אלינו את זמן הגאולה המיוחל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה