ארבעה ושלושים ימים לעומר, יסוד שבהוד (לפי סדר אבות ו,ו). עשיית צדק ואהבת התוכחה כבר, בע"ה, באמתחותינו. צד ימין וצד שמאל נפגשים עתה, מתייחדים בהרמוניה ליצור את מידת היסוד שבהוד: נקודת האיזון, המידה, הקצב, הזרימה; כוננות לפקוד את המצוי בהודה והדרה של האור הנעלה, פרי תיקון הכלים שבידינו. להיום, מציעה לנו משנתנו לשאוף אל מידת "אוהב את המישרים": צדקה ותוכחה שבנצח והוד מהוות עמודי יסוד להכללה מדויקת, הרי כל תיקון האהבות כוונתו לאהוב את הישר ולרחם על המעוות, לפרוש מהמעקם ולדבוק במיישר. הנהיה מוכנים לקפיצה תודעתית שכזו?
יסוד שבהוד: רגע האמת ביכולתנו להשיב לכל הטוב הנופל בנחלתנו. בתיקון של היום צפוי להיחשף כלפי מעלה עד כמה התכוננו לצעוד בנתיבות ההודאה וההודיה לבורא ית' על המכה כפי שעל הברכה, וזה יהווה משל לחפצנו לברור ולהיפטר מהשלילי והפגום שבנו, להתפנות ממותרות ולפתוח צינורות וכלים לקבל שפע טוב אשר יחייה את נשמותנו. תיקון שמח, ותקיף לכל הבא עלינו לטובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה