שניים וארבעים ימים לעומר, מלכות שביסוד (הולכים בסדר אבות ו,ו). יום מרגש בספירה, סיום מ"ב מסעות; סיום הכנת כל צינורות ההשפעה המתוקנת על המצוי, פנימה וחוצה. לקראת הצעדים הבאים לכיוון הר סיני, עלינו לדרוש "תוכו כברו", פנימיות האדם סימטרית להתבטאותו החצונית: לוודא שלבושי הנשמה (מחשבה, דיבור ומעשה) יהיו תואמים זה לזה באופן מדויק. לכך, כמה יפים ומתוקים דברי משנתנו!, הדוחפת אותנו להשיג היום את מידת "מתישב לבו בתלמודו": האתגר הוא ליישב את הלב, לרכוש ישוב הדעת, ולא בכל דרך שתעלה על הדמיון אלא דוקא בתכני התורה אשר השגנו בעמל שכלי, בפילפול, בהבנת דבר מתוך דבר. מבחן המלכות שביסוד הוא להוכיח שתורתך הקנתה לך צורה בכל רבדי הוויתך. אתגר אדיר לפתוח שערי אור מתוק; ויום שלם לעסוק בו.
הדולב הגדל בארץ ישראל; שמו, השווה 42 בגימטריה, מייחד אותו לנו דוקא היום
מלכות שביסוד: הרצון לתת, להטיב, להשפיע, להזריע, קשור לפתיחות לקבל, לוותר, להסכים, ובמיוחד למסוגלות להפוך לאדמה פוריה בשביל האור השגור לך בשפתיים. צריך לפנות מקום כדי להפוך לכלי המסוגל לתיקון, ודוקא מתוך אותה נקודה חלשה כביכול וחשוכה יחל הגלוי ותחל הגאולה בע"ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה