אחד וארבעים ימים לעומר, יסוד שביסוד (קונים כלים דרצוא ושוב בדרך אבות ו,ו). ככל שמתקרבים אל היעד המיוחל מתחילים למדוד כחוט השערה. אז, לא מספיק להעמיד את עצמך או את חברך על האמת, כפי שאין גם ענין לנצח באופן כלשהו את הזולת. ביסוד שביסוד, כל המערכת נוטה לאיזון כוחות, לקניית צורה מושלמת: זמן לקנאות בשלום. ובכן, מציעה משנתנו להיום לפעול להשגת המידה של "מעמידו על השלום"; וכדברי הרב קהתי: "שאם חברו חולק עליו ועומד על סברתו עד שמתעוררת ביניהם מלחמת דעות, הרי הוא מעמידו על יחסי השלום שביניהם; שלא מתוך קינטור והתנצחות בא לחלוק עליו, אלא מתוך אהבת התורה והשאיפה לברר אמת לאמתה". קנאת השלום היא השוטר והפקח על כל קשר ואפילו על כל מחלוקת; ואם נזכה להעמיד את עצמנו באופן תדיר על השלום, יהיה בידינו כלי עוצמתי חדש להרבות אורות דתיקון בעולם ולסגל את הבריאה לגאולה. הרי ידוע שהשם "שלום" הוא כינוי למידת היסוד; היסוד שבו, ישפיע ויזהיר סביב מהשלום הפנימי, הכוללני, שלי.
העננים, מלכותיים, אינם זוכים לכסות את פאר ראשי ההרים. וקרנות אור השמש, הקו הנוצר מהעיגול, חודרים אל תוך ההויה כולה ומאידים את מי הענן מעלה מעלה. סודות היסוד שביסוד, המכוון להיטיב לכנגדו.
יסוד שביסוד: ברית המילה מסרטט דרך של קדושה בגשמיות; יותר פנימה, הברית הרוחני של שלום מוביל אל הדבקות השלמה של הנברא בבוראו, ובכך להחזרת הצלם האלוהי בפניך, צעד בצעד, בכל רגע בו תזכה לנהוג כמו שהבורא ית' נוהג. אתגר עצום וברכה נשגבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה