חמשה ושלושים ימים לעומר, מלכות שבהוד (עולים בסדר פרקי אבות ו,ו). יש שני אופנים לסדר את תיקון הספירות בעבודה הפנימית של ספירת העומר. האחת, הנהוגה אצלנו, לעבור ספירה ספירה דרך כל המידות שבתוכה: חסד שבחסד, גבורה שבחסד, וכן הלאה. השניה, לעבור על מהות הספירות הפנימיות בהתבתאוטם לאורך הדרך: חסד שבחסד, חסד שבגבורה, וכן הלאה. ושני המהלכים משתלמים בהדדיות באופן מופלא בכלל, וכן בפרט במשנתנו.
לתיקון המלכות שבנצח לקחנו על עצמנו להשיג את מידת "אינו מחזיק טובה לעצמו". לאחר שבוע, היום, צועדים קדימה אל מלכות שבהוד, בשאיפה למידת "מתרחק מן הכבוד", תולדה התנהגותית ישירה מאי החזקת טובה לעצמו. מבאר הרב קהתי: "שאם בני אדם רוצים לחלק לו כבוד בגלל תורתו, הריהו מתרחק מזה, לפי שאינו לומד בשביל הכבוד אלא מתוך אהבת התורה". ואהבת התורה, כפי שלמדנו, היא מקרה פרטי באהבה הכללית את הבורא ית'. נקח את דברי הרב קהתי אל מסגרת התיקון הנאה לנו לימים אלו; וכל המתבונן ישיג שכל מעשה האדם חייב להיות לשם שמים, ושאין זה ראוי לצפות ולקוות לשום טובה מזולתו ית'. ורק בדרך זו, של האינו מחזיק טובה לעצמו ואוהב את המישרים, נזכה לוותר על הכבוד בעולם הזה, כי הוא מעסיק ומזין את היצר הרע, ומסיח את דעת האדם מכל באשר ימצא בו ברכה אמתית.
עת רצון לחפש פנימה מה אנחנו פועלים מתוך אהבה אמתית, ומה כדי להתכבד ולהתפאר בעיני הבריות; ולסדר עדיפויות ולהמתיק סטיות מחדש, כדי להיכנס בשלום לשלבים האחרונים בהכנת הכלים לקבלת התורה.
מלכות שבהוד: נגישות האור הטוב לכולם, ועמה ההודאה וההודיה והרצון להיטיב בטוב שבי, הופכים בע"ה לתכונה המדגישה וחושפת את תקינות ההויה. כל המידות אשר נתקנו בתוך ההוד מרעישות מנועים ומזרימות מאורן היחודי, בהיצטרפן להכנת הכלה הנאה וחסודה, אשת חיל לקדוש ב"ה אשר נכנס לחופה לגאול את ישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה