יום ראשון, 6 בספטמבר 2015

נצבים, עליה ב, גבורה בשבוע

נצבים, עליה ב, גבורה בשבוע. דב' כט,יד: "כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני י-הוה א-להינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום".
כולנו, אבות ובנים, דורות עברו ודורות הבאים, עומדים לפני ה' א-להינו בברית הבא לחדש את מהלך הבריאה כולה, לפקח תודעת כל אשר יבחר בטוב. את אשר "ישנו פה עמנו עמד היום" = 792, (דב' כח,ט) "יקימך י-הוה לו לעם קדוש" כאשר (תהי' לה,כא) "ראתה עיננו" (העין האחידה של כולנו יחד) את (תהי' צו,ב) "ישועתו". ואת אשר "איננו פה עמנו היום" = 429, (ברא' ג,ט) "ויקרא י-הוה א-להים" אליו ויעשה (ש"א ח,ג) "מפשט" להושיעו (ש"ב יח,לא) "מיד כל הקמים עליך" עד אשר (תהי' טז,ט) "ישכן לבטח", (יש' ב,יא) "ונשגב י-הוה לבדו" לעיני כל הארץ.
לאורך הדורות והשנים, הכל מצטבר, לפרט את הרכב העולם בצורות החוזרות על עצמן ונתקנות מהפרט אל הכלל ומהכלל אל הפרט, מהעולם הגשמי לרחוני וחזור למקום. אותו נסיון שב ומופיע פעם ועוד עד שנתקן, ותיקונו משפיע לקדימה ולאחור, מעלה ומטה, לכל אורך הזמן והתודעה. מטבע הדברים, אשר היה הוא שיהיה, וכולנו נוכחים תמיד או נעלמים, לפי בחירתנו.
ברית נכרתה בארץ מואב טרם יקבל עם ישראל בפועל את ארצו. אותה ברית תנפיק צורה, מאז, לכל ארוע בו עם ישראל יחוה דורות של מדבר בכמיהה מחודשת לגאולה יותר עצמתית ומושלמת, מצוירת לפרטיה יותר מוגדרים ומדויקים בכל סיבוב. לכל מחזור נדרשת שקידה ואהבה שתישגב אל מעל לאופקי קודמיו, ולכל מחזור זמינים הכלים שנתקנו על ידי אבותיו. ישיג המשכיל מכאן אב-טיפוס המתיישם על חיי כל אדם, כל אומה, כאשר על שלל הבריאה להביאה אל תכליתה.
ברית נכרתה על ידי משה, את ישראל, בשם הא-להים; ברית עליה כולנו חתומים לנצח: "כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני י-הוה א-להינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום" = 3359; ועוד מאותה ברית הכלים להזין את האומץ והביטחון המלא בה' ביכולת המבצעית שאחרים עוד נותנים בכלים חצוניים, בהם נצטיידים ואותם צוברים מרוב פחד. מתוך כך ייקרא ויובן המעשה בו הראוי למלוך על ישראל יוצא, חמוש בבא ליד, לנצח את האויב האכזר: [ש"א יז,נ] "ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן, ויך את הפלשתי וימתהו, וחרב אין ביד דוד". הפעלת הברית הנצחית במלוא הדרה; דוגמא לדורות לכל אדם החפץ צדק ואמת, ליטול נשק אלוהי ולהמשיך לעולמו ברכת ישועה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה