יום ראשון, 13 בספטמבר 2015

וילך, עליה ג, תפארת בשבוע

וילך, עליה ג, תפארת בשבוע. דב' לא,ט: "ויכתב משה את התורה הזאת, ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית י-הוה, ואל כל זקני ישראל".
שניים, המשלימים ביניהם, ראוים להימנות לתפקיד שומרי התורה, להנהיג ולשפוט בה את העם: הכהנים, מתוך כך שהם עמלים בקודש ויגעים לשאת את ארון ברית ה', וכן הזקנים, אלו שקנו חכמה והתישבה בדעתם, והם בעלי עצה ותושיה.
משה כתב על ספר "את התורה הזאת" = 1430, בה מבינים דבר מתוך דבר [מש' יא,כח]: "בוטח בעשרו, הוא יפול; וכעלה, צדיקים יפרחו", לאמור אשר העושר המצוי בידי האדם הוא בר חלוף ורק טפש יבטח בו, ומאידך, צדיק העושה צדק וגומל חסדים בצדקה, סוף דבר הוא יפרח כעלי האילן.
את הספר נתן משה לכהנים בני לוי, "הנשאים את ארון ברית י-הוה" = 1702, והם מכפרים על ישראל ועל העולם כולו וממשיכים לעולמנו חסדים מתוך תפיסתם את כל הזולת כבריאה אלוהית אליה אתה קשור בקשר שורשי מרצון ה', כדוגמת אותו רצון אשר רצה ה' [ברא' ב,יח] "ויאמר י-הוה א-להים: לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", וברמה הזו, כל אדם יהיה לו לעזר וכן לעזר יהיה הוא לזולת. ודוקא מתוך יגיעתם של הכהנים בארון הברית (היא גם יגיעתם של רבנים ומנהיגים אמתיים המאירים בחייהם ובתורתם), יתגלה הצינור משמים לגלות (יהו' כד,יז) "את האתות הגדלות האלה" לכל צורך, אם רק האדם יקפיד לעשות טוב  (יש' נו,ב) "ושמר ידו מעשות כל רע".
וגם בידי "כל זקני ישראל" = 758 הפקיד משה את התורה אשר כתב, כי דרכם יהיה אשר (ברא' מח,ח) "וירא ישראל" ויבין ויאמין, ויעשה (ויק' כה,ב) "שבת לי-הוה" כל שבעה ימים ובאדמה כל שבע שנים ללא פחד ובבטחון מלא, כי ידע כי (יהו' יט,נ) "על פי י-הוה נתנו לו" לאדם את כל צרכיו, ולא כתולדה ישירה, מידה כנגד מידה, מזה שהוא מתיגע להשיג את לחמו בדרכי הטבע. והזקן, החכם העושה צדק ומשפט ומרבים צדקה בעולמם, (מש' יא,כז) "יבקש רצון" עבור כל אחיו, ובכך ישרו ברכה ושלום (זכ' יב,א) "על ישראל נאם י-הוה", ומתוך ישראל, על כל תבל.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה