יום ראשון, 13 בספטמבר 2015

וילך, עליה ב, גבורה בשבוע

וילך, עליה ב, גבורה בשבוע. דב' לא,ו: "חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תערצו מפניהם; כי י-הוה א-להיך הוא ההלך עמך, לא ירפך ולא יעזבך".
במה תאחוז, להיות בטוח בצאתך לנצח את הנושים וצוררים אותך? יפשפש האדם במעשיו לפני המלחמה, ויחזור בתשובה ויתן צדקה ביד מלאה, "כי י-הוה א-להיך הוא ההלך עמך, לא ירפך ולא יעזבך" = 811, משמעו אשר [קו' י,ב] "לב חכם לימינו, ולב כסיל לשמאלו", אשר החכם לב יטה את עצמו לצד חסדי השמים בעוררו חסדים על פני הארץ, בעוד הכסיל ירגיז מתוך רוח שטות ויזכה לדין קשה. הרי ה' יבוא בכל עת (ירמ' טו,ה) "לשאל לשלם לך", להזמין לך שלום, דוקא (יח' כד,יט) "כי אתה עשה" (תהי' קיט,יח) "מתורתך" מתוך "תשוקה" (דה"א יט,יב) "לתשועה" אמתית, ממנה (תהי' כה,יג) "יירש ארץ" העושה הנאמן.
אז קל יהיה להבין שגבורתך הצנועה בחייך הגשמיים, לחזור בתשובה ולתת משלך לצדקה ולעמוד בקיום רצונו של בורא עולם, היא תפתח את שערי הגבורה לשרתך מן השמים לאמור "חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תערצו מפניהם" = 1940, (שמ' כ,יד) "וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם" במעמד השובה את הנשמה בעצמתו; ומשם, אפילו אם נראה בהגיון שאין סיכוי לנצח את האויב ועדיף לברוח בדחיפות מפניו, ייאמר לך תוך עת רצון שבעצמך עוררת (ברא' כו,ב) "ויאמר: אל תרד מצרימה. שכן בארץ" וצור בתודעתך את הנצחון אשר יגמול לך ה'.
ברם, יזדרז החכם לזכות בטוב אשר בחר לו: "חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תערצו מפניהם; כי י-הוה א-להיך הוא ההלך עמך, לא ירפך ולא יעזבך" = 2751, עקב אשר הזדרזתם (ויק' יח,ה) "ושמרתם את חקתי ואת משפטי", ואל תתעכב: [שופ' כא,א] "ויהי ממחרת, וישכימו העם, ויבנו שם מזבח, ויעלו עלות ושלמים", להודות לה' ולהפעיל את הנסים אשר זומנו להם.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה