תשעה עשר ימים לעומר, הוד שבתפארת (לפי סדר אבות ו,ה): 19, כמנין "חוה" אם כל חי. הנה לנו היום ההזדמנות לעוד תיקון חשוב בשם הטעם הטוב, המוציא אל הפועל את צלם האלוהים בו נבראנו. מציין הרב קהתי שמצד אחד, "שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה" (אבות ג,יג), שאוירה בה הכל בגדר של צחוק ומשחק, גבולות הדרך-ארץ נעשים מטושטשים בה; ומאידך, חכמים משתמשים במידה של "מילי דבדיחותא", דברי בדיחות, כדי להרחיב דעתם של הלתמידים.
"במעוט שחוק" מרחיבים את הדעת, שומרים על צחות העבודה ועל נאמנותה למקור. בהוד שבתפארת, אנו לומדים שהכל תלוי גם במינון: מה שירעיל בכמות גדולה, יהיה מבורך ואף נחוץ בכמות ומסגרת נכונים לו. לעבוד את ה' בשמחה מתאר יפה את התיקון המוטל עלינו היום: בחיוך רחב ואף בקצת שחוק וצחוק, בתיקון עולם אנו עוסקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה