תשעה ועשרים ימים לעומר, חסד שבהוד (לפי סדר אבות ו,ו). החסד הוא גם מנוע ראשי להודיה. כל האהבה שבקו ימין רוצה להתבטא דוקא בצינורות ההוד כלפי מעלה. ובכן, משנתנו קובעת שהיום יאה לנו להשיג את מידת "אהוב": תודעה בריאה ורפויה אשר חשה בכל צעד ובכל מצב כמה שאני אהוב לאלהים ואדם, כמה שהמון טוב נשפע עלי תדיר, כמה שפשוט טוב לי מחמת האהבה העוטפת אותי בדרכי. רק טוב, ואין רע. תיקון תודעתי מתוק להיום, לסגל את ידינו למעשים הכי טובים וראויים.
חסד שבהוד: אברהם אבינו עמד והתחזק באמונתו נגד כל ההגיון שסביב לו, ונחשב לו לצדקה. נשמת ההודאה וההודיה שואבת כוחה מהרצון להיטיב, מהחסד המאחד. כך, הוד מודה על כל הטוב, ומשתף בו ומכפיל אותו ומשפיע ממנו, בהידמותו לבוראו בשמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה