אחד ועשרים יום לעומר, מלכות שבתפארת (לומדים סדר מ"ט מתוך אבות ו,ה): איך מתקנים ומיישמים את מידת המלכות שבמידת התפארת? מה יעניק לפאר ולהדר, לזיו ולזוהר וליופי, ולאמת ולבריאות, מעין מלכותיות, ייחוד אשר ימשיך את כלי התפארת לנצח?
סור מרע, ועשה טוב. כדי לשמור על הצינורות הממשיכים שפע של אור והדר ואמת ואיזון מטה עד אלינו, צריך למנוע מהם כל הרעלה. משנתנו קובעת להיום תיקון "בארך אפים", ומבאר הרב קהתי: "שיתרחק ממידת הכעס". הכעס מרעיל את הנשמה ואת הגוף של הכועס, ומשפיע רע לסביבתו. מצטט עוד הרב קהתי נדרים כב,ב: "כל הכועס, משכח תלמודו ומוסיף טפשות".
להתרחק ממידת הכעס אין זה בגדר של "הימנעות", של איפוק, של לעמוד משורינים מול יצר הרע כדי למנוע ממנו כל תנועה. להתרחק ממידת הכעס זה עבודה פעילה, בכל יום ובכל רגע, של הליכה מתמדת כדי להתרחק כל הזמן, להיות כל רגע רחוקים יותר, ממידת הכעס. לגרוע מהטפשות ולהוסיף תבונה, מול כל רעיון, מול כל מאורע.
ועם זאת, נרכוש את מידת ארך אפים: שהדרך אל ה"אף", אל הכעס, נעשית יותר ויותר ארוכה, ומתארכת כל הזמן, עד כדי שאי אפשר להגיע דרכה לשום סגירת מעגל. אתגר יפה לנו ולכל אשר לנו, ביום המלכות שבתפארת, בדרך לעסוק עם נצח והוד כלי העבודה, עינינו תלויות באופקי הר סיני והתורה הקדושה.
מלכות שבתפארת: הכל כדי לכבוש את המלכה: הזיו, שקיפות הטוב, השיר, הבריאות. תפארת נזקפת שלמה ומתוקנת היום, כולה הזדמנות לגדודים המוכנים לתיקון וליחוד. אם כוונותיי ורוחי קנו כבר עד כאן צורה ראויה לתיקון, מובטח שאפילו להיאבק לא אצטרך כבר בכלל, כי מלך מלכי המלכים יוביל את המלכה ישר אלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה