ששה עשר ימים לעומר, גבורה שבתפארת (בדרך פרקי אבות ו,ה). היופי והנועם הם דוקא תולדה של מידות נכונות, פרופורציות מדויקות, סדרות קצובות של מספרים האוהבים לעשות בצותא. כח המידה והצמצום נתקנים בגבורה שבתפארת, ללטוש את היהלום באופן הכי מדויק להוציא לאור כל הדרו.
משנתנו קובעת להיום תיקון "במעוט שנה": שישן האדם מעט ולא הרבה, וגם לפחות מעט כנגד האפשרות להימנע משינה בכלל. להיזהר מלהדר יותר מדי. וכן, שנה מלשון לשנות. אדם הנתקע בדיוק באותם חיים לטווח ארוך, החיות סרה ממנו, הוא מת מהלך ונושם, ועדיין מת.
תיקון הגבורה שבתפארת כרוך במציאת המינון הנכון לשינה -להיעלמות מן העולם פנימה- וגם לשינוי המחמצן את הנשמה כשמשתנים בלי פחד ומברכים על כל פסיעה בדרך.
גבורה שבתפארת: אם החן והזיו היה משתקף ונחשף עם כל הכח שחסדיו מקנים לו, היה מסנוור ומכאיב ואף מסמיא באורו. התיקון של היום הוא להתגבר על הפיתוי של הפסגות והעמקים הנעלמים, להקנות שיעור ומידה לזיו התפארת שבנו, כדי שהאור ימלא את הכלים שהתקננו לה והם לא יישברו... זאת אומרת, בע"ה, בל נישבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה