וירא, עליה ו, יסוד בשבוע. ברא' כא,לג: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם י-הוה א-ל עולם".
מהו האשל אשר נטע אברהם בבאר שבע? לפי דעה אחת, זהו עץ פרי. לפי דעה אחרת, פרדס שלם. ועל פי הרמז, אשל הוא נוטריקון של אכילה-שתיה-לויה: שנטע שם אכסניה לעוברי אורח ונתן להם לאכול ולשתות, ואחר כך ליוה אותם לדרכם. וכשהיו מבקשים לדעת מה עליהם לשלם בשביל האירוח, אברהם היה מבקש מהם להודות לזה אשר כל הפרנסה והמזון שלו, דהי' לקרוא בשם ה' א-ל עולם. אולם, גם לפי שתי הדעות הראשונות, אשל אברהם הוא מעשה של חסד כלפי הזולת, מעשה של הודיה לבורא עולם, והידמות עצמית למידותיו.
מתוך דברים אלו נבין בקלות אשר "ויטע אשל בבאר שבע" = 1003, דומה במנינו בדיוק לכתוב [קו' יב,ח] "הבל הבלים אמר הקוהלת, הכל הבל"; כי באמת הכח והאמצעים וההסתגלות לעשות חיל, הכל ממקור עדין בשיא העדינות, ממש כהבל האדם, עליו נאמר שה' הפיח אותו באפיו, וזה המחיה אותו עד כדי 1080 פעמים בשעה. והעין והמוחין דקטנות מטעים את האדם, המדמה לעצמו שהעושר לעשיר הוא, ושאין קשר בין מה שיש לך לבין מה שמוטל עליך לעשות עמו. ואז, מודים לאברהם, ובכך פותחים לו שער להביאם לקרוא בשם ה', א-ל עולם. זו מתנה מאברהם אבינו, דוגמא התקפה על (במ' כ,כט) "כל בית ישראל", לעשות (דב' ל,ח) "את כל מצותיו" ולגמול חסדים בכל הזדמנות ובכל מצב.
כל מעשה החסדים של אברהם, תכליתו להגיע למצב של "ויקרא שם בשם י-הוה א-ל עולם" = 1202, כי אברהם לוקח על עצמו ליצור תודעה של ערבות הדדית בין העולם העליון לבין העולם התחתון, להביא ליחודם; והחוקים לבנות כלים ולזכות בהם לאורות עליונים, מפורסמים מאתו ית', [איוב כה,ד] "ומה יצדק אנוש עם א-ל, ומה יזכה ילוד אשה" כי אם לתקן את עצמו ולפרסם את הדרך הישרה אשר ילך בה האדם (או אשר תלך בה אומה שלמה), להיות זה (דב' יז,טו) "אשר יבחר י-הוה א-להיך בו מקרב אחיך". ולעת צרה אשר תבוא לנסות משמים את הארץ, יוכל היחיד בין אחיו -או תוכל האומה הנבחרת להביא ישועה לעולם-, להתחנן להצלה (יהו' י,ו) "והושיעה לנו ועזרנו, כי נקבצו אלינו", ולהודות (יח' לג,י) "כי פשעינו וחטאתינו עלינו" ואנחנו מתקנים אותם ומיישרים את דרכנו; ואז (מ"ב יט,טו) "י-הוה א-להי ישראל ישב הכרבים" יקום בזכות הצדיק ויראו כולם (יואל ב,כו) "אשר עשה עמכם להפליא", למען יראון וייראו, ולא יזידון עוד.
מהו האשל אשר נטע אברהם בבאר שבע? לפי דעה אחת, זהו עץ פרי. לפי דעה אחרת, פרדס שלם. ועל פי הרמז, אשל הוא נוטריקון של אכילה-שתיה-לויה: שנטע שם אכסניה לעוברי אורח ונתן להם לאכול ולשתות, ואחר כך ליוה אותם לדרכם. וכשהיו מבקשים לדעת מה עליהם לשלם בשביל האירוח, אברהם היה מבקש מהם להודות לזה אשר כל הפרנסה והמזון שלו, דהי' לקרוא בשם ה' א-ל עולם. אולם, גם לפי שתי הדעות הראשונות, אשל אברהם הוא מעשה של חסד כלפי הזולת, מעשה של הודיה לבורא עולם, והידמות עצמית למידותיו.
מתוך דברים אלו נבין בקלות אשר "ויטע אשל בבאר שבע" = 1003, דומה במנינו בדיוק לכתוב [קו' יב,ח] "הבל הבלים אמר הקוהלת, הכל הבל"; כי באמת הכח והאמצעים וההסתגלות לעשות חיל, הכל ממקור עדין בשיא העדינות, ממש כהבל האדם, עליו נאמר שה' הפיח אותו באפיו, וזה המחיה אותו עד כדי 1080 פעמים בשעה. והעין והמוחין דקטנות מטעים את האדם, המדמה לעצמו שהעושר לעשיר הוא, ושאין קשר בין מה שיש לך לבין מה שמוטל עליך לעשות עמו. ואז, מודים לאברהם, ובכך פותחים לו שער להביאם לקרוא בשם ה', א-ל עולם. זו מתנה מאברהם אבינו, דוגמא התקפה על (במ' כ,כט) "כל בית ישראל", לעשות (דב' ל,ח) "את כל מצותיו" ולגמול חסדים בכל הזדמנות ובכל מצב.
כל מעשה החסדים של אברהם, תכליתו להגיע למצב של "ויקרא שם בשם י-הוה א-ל עולם" = 1202, כי אברהם לוקח על עצמו ליצור תודעה של ערבות הדדית בין העולם העליון לבין העולם התחתון, להביא ליחודם; והחוקים לבנות כלים ולזכות בהם לאורות עליונים, מפורסמים מאתו ית', [איוב כה,ד] "ומה יצדק אנוש עם א-ל, ומה יזכה ילוד אשה" כי אם לתקן את עצמו ולפרסם את הדרך הישרה אשר ילך בה האדם (או אשר תלך בה אומה שלמה), להיות זה (דב' יז,טו) "אשר יבחר י-הוה א-להיך בו מקרב אחיך". ולעת צרה אשר תבוא לנסות משמים את הארץ, יוכל היחיד בין אחיו -או תוכל האומה הנבחרת להביא ישועה לעולם-, להתחנן להצלה (יהו' י,ו) "והושיעה לנו ועזרנו, כי נקבצו אלינו", ולהודות (יח' לג,י) "כי פשעינו וחטאתינו עלינו" ואנחנו מתקנים אותם ומיישרים את דרכנו; ואז (מ"ב יט,טו) "י-הוה א-להי ישראל ישב הכרבים" יקום בזכות הצדיק ויראו כולם (יואל ב,כו) "אשר עשה עמכם להפליא", למען יראון וייראו, ולא יזידון עוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה