לך לך, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' יד,יד: "וישמע אברם כי נשבה אחיו, וירק את חניכיו ילידי ביתו, שמנה עשר ושלש מאות, וירדף עד דן"
לוט, בן הרן אחי אברם, נפרד מזמן מאברם בעקבות ריבים בין רועיהם. היתה בעיה של דרך ארץ באמצע, ואברם לא רצה דוגמאות לא טובות אצלו בבית. אבל אח נשאר תמיד אח. וברית הערבות ההדדית רק התחזק ולא נחלש: "וישמע אברם כי נשבה אחיו, וירק את חניכיו ילידי ביתו, שמנה עשר ושלש מאות, וירדף עד דן" = 4860, ומשם, מתוך אשר ירשנו מעומק לבו של אברהם והתנהלותו על פני הארץ, [מ"א ח,נ] "וסלחת לעמך אשר חטאו לך, ולכל פשעיהם אשר פשעו בך, ונתתם לרחמים לפני שביהם (שוביהם), ורחמום". שביה כנגד שביה, נצחון כנגד נצחון, רחמים ערבים כנגד רחמים ערבים.
"וישמע אברם כי נשבה אחיו" = 1081, זו (יש' ג,יח) "תפארת" האדם. אם זה שנשבה הוא בן אחיו, בשביל אברם זה אחיו בעצמו. חבר של חבר, הוא חבר. כך בונים חברה בריאה עליה ישרור שלום. הוא שמע, הרי [איוב יב,יג] "עמו חכמה וגבורה, לו עצה ותבונה", מתוכם ישיג, בלב טוב ובשכל ישר, מה הדרך הנכונה לפעול. (ש"ב יח,כד) "וישא את עיניו וירא" את צרת זולתו, ויבקש מה' לדעת (ש"ב יט,לח) "את אשר טוב בעיניך", (שמ' ג,א) "וינהג את הצאן אחר המדבר" למלחמה, (יש' כב,יג) "והנה ששון ושמחה".
בהחלטיות, בלי להסס, קם לעזרה, "וירק את חניכיו ילידי ביתו" = 1303, ששם בידיהם כלי זין, ויצא לשחרר את השביה חמוש בהבטחת ה' אליו: (ירמ' טו,כ) "ולא יוכלו לך, כי אתך אני להושיעך ולהצילך"; וידע שגם אויביו תחת פיקוח הדוק מאת ה', (ירמ' לו,לא) "ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו", (דב' יט,ח) "ונתן לך את כל הארץ" ואת הרכוש (דה"א כב,טז) "לזהב לכסף ולנחשת ולברזל" ואת כל הנפש יחזיר. ומי היו חניכיו, אותם אשר אברהם חונך ומחנך? "שמנה עשר ושלש מאות", דהינו 318 כמנין (ברא' טו,ב) "אליעזר", משרת אברהם וזקן ביתו, שהיה בן של נמרד ויצא מארם עם אברהם; ולפי פירושים, רק אליעזר יצא עם אברהם, והוא לבד היה שוה לחיל כמנין שמו.
וירדוף אחרי האויב "עד דן" = 128, והוא (יהו' י,מב) "נלחם" בשם (דב' ב,לז) "י-הוה א-להינו". ואמונתו הגדולה נצחה את (דה"א יב,א) "המלחמה". וכן יהיה לכל אשר ידע למסור את עצמו אל תוך קדושת האמת, ודרכי נפלאות מזמין ה' (תהי' קטז,טו) "לחסידיו"; כי המעלה את כל מעשיו כעולה תמימה לה' כי חש בצרכי הבריות ומתיחס לכל אחד בערבות, נעשה בבחינת (נחמ' ג,כ) "הכהן הגדול", ומבקשי ה' (תהי' כח,ה) "יבינו כל", (תהי' סט,לג) "ויחי לבבכם".
בהחלטיות, בלי להסס, קם לעזרה, "וירק את חניכיו ילידי ביתו" = 1303, ששם בידיהם כלי זין, ויצא לשחרר את השביה חמוש בהבטחת ה' אליו: (ירמ' טו,כ) "ולא יוכלו לך, כי אתך אני להושיעך ולהצילך"; וידע שגם אויביו תחת פיקוח הדוק מאת ה', (ירמ' לו,לא) "ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו", (דב' יט,ח) "ונתן לך את כל הארץ" ואת הרכוש (דה"א כב,טז) "לזהב לכסף ולנחשת ולברזל" ואת כל הנפש יחזיר. ומי היו חניכיו, אותם אשר אברהם חונך ומחנך? "שמנה עשר ושלש מאות", דהינו 318 כמנין (ברא' טו,ב) "אליעזר", משרת אברהם וזקן ביתו, שהיה בן של נמרד ויצא מארם עם אברהם; ולפי פירושים, רק אליעזר יצא עם אברהם, והוא לבד היה שוה לחיל כמנין שמו.
וירדוף אחרי האויב "עד דן" = 128, והוא (יהו' י,מב) "נלחם" בשם (דב' ב,לז) "י-הוה א-להינו". ואמונתו הגדולה נצחה את (דה"א יב,א) "המלחמה". וכן יהיה לכל אשר ידע למסור את עצמו אל תוך קדושת האמת, ודרכי נפלאות מזמין ה' (תהי' קטז,טו) "לחסידיו"; כי המעלה את כל מעשיו כעולה תמימה לה' כי חש בצרכי הבריות ומתיחס לכל אחד בערבות, נעשה בבחינת (נחמ' ג,כ) "הכהן הגדול", ומבקשי ה' (תהי' כח,ה) "יבינו כל", (תהי' סט,לג) "ויחי לבבכם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה