דברים, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

דברים, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. דב' ג,כב: "לא תיראום, כי י-הוה א-להיכם הוא הנלחם לכם".

הפסוק שלנו לא נראה כאילו צריך הרבה פירוש; הרי הדברים פשוטים. "לא תיראום, כי י-הוה א-להיכם הוא הנלחם לכם" = 1085, להצהיר אשר מטרת כל בירור ולחימה היא (ויק' י,י) "ולהבדיל בין הקדש ובין החל, ובין הטמא ובין הטהור", ולשם כך אקום בכל יום, (שמ' לג,יט) "וקראתי בשם י-הוה". כאשר התודעה הכללית שלמה עם כך שאין מה לפחד כי ה' נלחם לנו, אז לאחר הליכות סביב חומות יריחו, (יהו' ו,טז) "ויאמר יהושע אל העם: הריעו" כי זה הסימן שלנו לכך שה' יפיל את החומות, רק (ש"א יב,יד) "אם תראו את י-הוה". והחומות נפלו. ואין זה סיפור מהעבר, כי אם גם משל נצחי להזכירנו איך זה יפעל באותו מתקון עוד פעם (ש"ב ז,י) "כאשר בראשונה", (זכ' יד,יח) "אשר יגף י-הוה את הגוים" הקמים נגדנו.
והיכן האותיות הקטנות שבחוזה? גם אותיות גדולות הנה. "לא תיראום" = 688, אשר אין יראה ראויה כי אם הזו המחברת אותנו (דב' לא,יג) "את י-הוה א-להיכם כל הימים".
ועוד, "כי י-הוה א-להיכם הוא הנלחם לכם" = 397, באשר רק (ש"א ב,כז) "איש א-להים" ינהיג את העם, כפי אשר (דב' א,ה) "הואיל משה" דהיינו התחיל ובקש לאחריתו, (במ' לד,יז) "ויהושע" המשיך אחריו; ואז העם (ישע' נ,י) "יבטח בשם י-הוה" ויאחוז בתורתו, והנצחון בידיהם אפילו לעת אשר (ישע' מט,יח) "כלם נקבצו באו לך": המה (ישע' סג,יג) "לא יכשלו". 

ומה אופק הלחימה של הקב"ה לנו? "הוא הנלחם לכם" = 235, הוא עצמו (במ' ח,כד) "יבוא לצבא צבא", ואז, למראה עיניך כשאתה עסוק בלעורר זכויות בפני הבורא ית', יתמלדו פחד מלפניך (במ' י,לה) "ויפצו איביך"; כי (ישע' ב,ה) "באור י-הוה" המלחמה מתנהלת, והחילים שלנו בשדה הקרב כאשר ה' משגיח עליהם (עזרא ה,ח) "ומצלח בידהם", (ישע' נט,כ) "ובא לציון גואל" במהרה בימינו אכי"ר.