מטות, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

מטות, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' לב,כג: "ואם לא תעשון כן, הנה חטאתם לי-הוה; ודעו חטאתכם, אשר תמצא אתכם".

שני השבטים מתעקשים לפני משה: הם באמת מתכוונים לצאת עם אחיהם למלחמות הכיבוש מתוך אחוה וערבות, ולא יחזרו לאדמה אשר בחרו לעצמם, כי אם אחרי שכל יתר השבטים יהיו מסודרים, כל אחד בנחלתו. בפסוק שלנו, משה חוזר ומזהיר אותם: "ואם לא תעשון כן, הנה חטאתם לי-הוה; ודעו חטאתכם, אשר תמצא אתכם". לפי דרכנו, ננסה לפענח את הגיון ההשתלשלות, ולהמתיק את כל הדינים בדרך.

לכתחילה, אוי והבוי לכם אם "לא תעשון כן" = 927 לפני ה', (דב' יא,כב) "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". אמנם אין דבר ממנו אי אפשר לחזור בתשובה ולדבוק בה': אם תעשו את הלא ישר והלא נכון, יצא להיות אשר "חטאתם לי-הוה" = 514, כבי' הכנסתם (יח'  כב,י) "טמאת נדה" אל תוך הזיווג בין הבורא לבין הנברא, וגרמתם חלילה להסתר פנים, למצב של גלות השכינה. ובדיעבד, אם תתקנו כאשר בידיכם, מובטח מאת ה': (ירמ' לג,ח) "וסלחתי". בכל מצב, אל יתיאש האדם מן הרחמים.

ועדיין, בכל מצב, מעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. לבל תזעק יום אחד ותשאל למה זה קורה דוקא לי, דעו כי זו חטאתכם "אשר תמצא אתכם" = 1493, לפי הכלל הפשוט האומר (ירמ' ב,כח) "אשר עשית לך, יקומו", וכל אשר עשית, לעצמך עשית; ויותר ברור ושקוף לא יכול להיות, לפי החוק אשר רשם הבורא בבריאתו, על פי הדין (ויק' יד,טז) "אשר על כפו השמאלית", כנגד מידת הדין.

תרופה קדמה למכה, ואף אם תפלו, רק התבוננו "ודעו חטאתכם" = 564, וזה שתזכו בכל רגע נתון לחזור בתשובה ולהתיישר בפני בורא עולם, (דב' כד,יט) "יהיה למען יברכך י-הוה א-להיך" ויהפוך קללה לברכה, מהיות טבעך (דב' לג,כט) "עם נושע בי-הוה", ממנו ילמדו ויזכו להיגאל יושבי תבל.
והעיקר, גם אם תסטו מן הדרך הישר ותחטאו לבריות ובכך תחטאו לה', "ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם" = 2057 , כי קרוב עת המשפט ויתעורר משיח צדקנו הוא נשמתו של דוד, [דה"א יח,יד] "וימלך דויד על כל ישראל, ויהי עשה משפט וצדקה לכל עמו". וישכיל כל האדם לשוב בתשובה שלמה על חטאיו טרם עת המשפט, ואין יודע מה יומו, ועדיף לשוב בתשובה עוד היום.