דברים, עליה ד, נצח בשבוע

דברים, עליה ד, נצח בשבוע. דב' א,מו: "ותשבו בקדש ימים רבים, כימים אשר ישבתם".

בעולם הזה, הכל פועל במתקון של מידה כנגד מידה: סימטריה מושלמת על פני כל היקום. לפעמים, אין המערכת הזו נראית לעינינו, ונראה כאילו כף אחת מהמאזנים הרבה יותר למעלה או למטה מזולתה; אך אין זה בעולם אלא בעינינו הרואות מעט ובצמצום, ולא משיגות את המרחב המלא עליו מתפרשת המערכת של סיבה ומסובב.
הישיבה בקדש היתה משמעותית ביותר: י"ט שנים, חצי מהזמן שבילינו במדבר בכלל, ישבנו להיתקן דוקא במקום ששמו "קדש", וכשמו כך נועד להיות לנו. "כימים אשר ישבתם" = 1472, דהיינו כמנין כל יתר הזמן שעברתם במדבר, מנין השנים שישבתם בקדש; (ברא' ז,כג) "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה" מעיניכם, כי רק אל תוך פנימיותכם נועדתם בשלב זה לעבוד, בפרישות מוחלטת מהסובב אותכם; ובזכות התיקון אשר עבדתם שמה, ישוכו המים, (ברא' ט,יא) "ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול". הגזרה והישועה הבאות באותו ערך, ואולם המשמעות הפנימית של הישיבה בקדש ימים רבים יכולה לשמש לשון מאזנים; כמו שקורה בערך 300, אם תפגוש אותו: תוכל ליחסו אל כח (ברא' ו,ה) "יצר" האדם, או ישירות מעלה אל (ברא' מא,לח) "רוח א-להים"; וכחלום אחרי הפיתרון, כך התודעה העצמית הולכת אחרי הבחירה.

אין אתגר מוטל עלינו ללא הכלים לנצחו בידינו. יושבים בקדש, דהיינו להיקדש. "ותשבו בקדש" = 1120, להרגיע אותנו בענין ישיגות המשימה (דב' ל,יד): "בפיך ובלבבך לעשתו"; ואם תפול, אל תתיאש, הרי ודאי אשר (דב' ל,ח) "ואתה תשוב". רק תיקדש בתורה ובחסדי שמים, בעוד תזכור תמיד אשר (במ' לה,כט) "והיו אלה לכם לחקת משפט", שמצוות התורה יקרות לך באשר תביאנה אותך לתיקונך, ובהן תעשה צדק ומשפט בסביבתך.
לא מעט צריכים לשבת להתקדש, הרי משם נצא לדרך ארוכה לאחר "ימים רבים, כימים אשר ישבתם" = 1725 לתקן את (דניאל ז,כז) "די מלכות תחות כל שמיא", את כל המלכויות והממשלות אשר תחת כל השמים, בכך שנהיה זריזים ולא נתעצל לקיים את כל (דב' יא,כח) "אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת", בהליכה תמימה לפני הא-להים, יודעים בתוך הלב אשר, כדברי רבי נחמן (המפורסמים כך בלשון בני אדם) "כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל". נראה שכולנו, בכלל ובפרט, זקוקים לזמן ישיבה בקדש מדי פעם, בבטחה ובשלום ובאמונה שלמה, לצאת אל העולם עם רוח טובה חדשה בקרבנו. זו תורה, וזה כוחה.