יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

וזאת הברכה, עליה ה, הוד בשבוע

וזאת הברכה, עליה ה, הוד בשבוע. דב' לג,כג: "ולנפתלי אמר: נפתלי שבע רצון, ומלא ברכת י-הוה; ים ודרום ירשה".
והדברים פשוטים. המהפכה של התורה בעולם כרוכה בפתיחת שערי פלאים (מתוך ידיעת אשר ישנו מחוקק אחד, וכל הרשויות בידו, והוא מתגלה בהשגחה על ברואיו), ובתיקון האופן המעוות בו עובדי גילולים מבינים את ההויה. וזה נגלה אצל נפתלי (מפרש רש"י לעת היולדו -ברא' ל,ח- שנפתלי מלשון עקש ופתלתול; שלא נכנעה רחל אלא הפצירה והתעקשה ובטוחה היתה בישועתה), אשר הוא מתקן את סדר הסיבה והמסובב בתודעת האדם. קודם כל, הוא שבע רצון תרתי משמע: גם מלא רצון מלא חיות ואומץ, וגם כל כך ברור לו שהכל טוב, שמה שיבוא עליו ישביע את רצונו תמיד. מתוך תודעה זו דוקא, יכול הוא להתעלות לדרגה של מלא ברכת ה', אותה ברכה הנמשכת אליו מתוך שביעות רצונו (ולא להפך, כפי שטועים הרבה להזות), מתוך הענוה המתקנת לו כלי לקבל את הטוב, מתוך תיקון הרצון לקבל בהגדרת תכליתו להשפיע טוב. וכשאתה מלא ברכה, אז אתה יורש מצב יציב חדש המורכב מים ודרום (כדברי רבי יצחק בב"ב כה ע"ב: הרוצה שיחכים ידרים; ומוסיף ריב"ל: לעולם ידרים, שמתוך שמתחכם, מתעשר), טבע חדש שתוכל גם להוריש לאחריתך. זה "נפתלי" = 570, מידתו "עשר", שלמות ממנה השער אל העושר; נפתלי עליו ייאמר (תהי' עב,ז) "יפרח בימיו צדיק", בים שלו, אל הדרום; אליו יאמר ה' (ברא' ו,כא) "ואתה קח לך" והוא יודה בתמימות על כי (יח' מ,א) "היתה עלי יד י-הוה". "ולנפתלי אמר" = 847 (ברא' לז,ט) "מה תבקש" וינתן לך, על כי התעקש בטוב, באהבה ללא תנאי, [מש' ג,ד] "ומצא חן ושכל טוב בעיני א-להים ואדם".
על מה דוקא ימצא חן? "נפתלי שבע רצון" = 1288, ומזהה בבהירות את מקור מזלו הטוב: [תהי' יח,מז] "חי י-הוה וברוך צורי, וירום א-לוהי ישעי". והוא מלא חזון כי צווה (ירמ' כו,יב) "להנבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת", לחזות בנועם ה' ולא להתפשר על פחות מהשלמות מלכתחילה; והוא יעלוז בלהפיץ ולפרוש את ברכתו אל (זכ' ו,ה) "ארבע רוחות השמים" כדי להמשיך אותה אל (דה"א כט,ל) "כל ממלכות הארצות". וידע להבין דבר מתוך דבר, ויבחין באשר הא-להים דבר, (דניאל י,יט) "וכדברו עמי, התחזקתי".
על כן, באופן טבעי, זכאי הוא לקבל "ברכת י-הוה"  = 648, כמנין "שמחת" כל ההויה. "ומלא ברכת י-הוה" = 725, מתוכה [ברא' כו,יג] "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל, עד כי גדל מאד", עד שנעשה לו זר ומוזר (דב' יב,ל) "איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם" אשר אין בהם ממש, כי כל חייו המה (דב' יז,יט) "ליראה את י-הוה א-להיו" (דב' ז,ו) "להיות לו לעם סגלה". דרכו יבינו, (שופ' כ,כג) "ויעלו בני ישראל" לתקן ולעדן את דרכיהם, (יח' מג,כד) "והעלו אותם עלה לי-הוה".
על כן, כל אשר ילך בדרכיו ירש "ים ודרום" = 306 דהינו "אשה", עזר כנגדו המשלימה אותו. אשר "ים ודרום ירשה" (ירשה כתוב עם קמץ תחת הרי"ש, אך אם תחליפנו בשוא יתפרש אשר האשה היא היורשת, שבזכותה הוא יורש) = 821, (ברא' ב,כד) "ודבק באשתו" (יהו' ח,כט) "עד עת הערב", עד סוף יומו, עד עת הערבות המושלמת, עד אשר (שה"ש ג,י) "תוכו רצוף אהבה" ומאותה אהבה ביתו ניזון, ומאותה אהבה ביתו מאיר סביב באור ערב.
להיות נבחר על ידי הבורא ית' לטוב זה לא דבר הקורה סתם, אלא בחסות כך שנועם ה' כוננה עלינו, ואז, מעשה ידינו כוננהו, להאיר על האדם באור המיוחד המוזמן לכל (דב' יד,כה) "אשר יבחר י-הוה א-להיך בו" לטוב לך ולאשר לך כל הימים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה