יום ראשון, 26 באוקטובר 2014

לך לך, עליה ב, גבורה בשבוע

לך לך, עליה ב, גבורה בשבוע. ברא' יג,ד: "אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה, ויקרא שם אברם בשם י-הוה".
כשנצולים ממצב קשה, באים הביתה להתאושש. באים אל המקום ממנו נפשך ישאב אור מתוק, וכח נאמן להמשך הדרך. באים "אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה, ויקרא שם אברם בשם י-הוה" = 3321, (מ"א ב,ג) "ללכת בדרכיו, לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו", כפי (מ"א ח,ט) "אשר הנח (הניח) שם משה בחרב (בהר סיני), אשר כרת י-הוה עם בני ישראל". אצל משה, הכוונה לארון הברית בו נשמרות הלוחות, וכל החיבור בין זרע אברהם לבוראו משול בו. הבה נראה, ו' דורות קודם, איזהו המקום אליו שב אברם, הרי "מקום המזבח" = 248, כמנין (ברא' כ,יא) "אברהם" דוקא, כי אצל הצדיק יהיה המזבח ממש מקום בלב, נקודה טובה המחיה ומקימה אותו מכל מצב, בה הוא מתבודד עם בוראו כדוגמת (ברא' כא,כ) "במדבר", ועומד (דה"ב כז,ו) "לפני י-הוה א-להיו" מופרש מכל (יח' מה,יד) "חמר" (חומר) וכן (איוב כח,כא) "מעיני כל חי", ומתודה, ומתפלל. (מ"א ג,י) "וייטב הדבר" בעיני ה', (שמ' ו,י) "וידבר י-הוה" אליו להיטיב עמו, (נחמ' יג,כה) "לבניכם ולכם".
אז אברם חוזר אל המקום התודעתי של המזבח, איפה שנתעוררה אצלו הנקודה הטובה ממנה יתגלה החיבור העמוק שלו עם בוראו; המקום אשר "עשה שם" = 715 "בתשובה", (ברא' יז,ג) "וידבר אתו א-להים"; המקום "אשר עשה שם בראשנה" = 1774, הפסגה שלו כדוגמת [במ' יב,ג] "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", שם ישועת ה' הופכת עולמות כהרף עין, כנאמר [תהי' קיג,ז] "מקימי מעפר דל, מאשפת ירים אביון", בזכות כך שאפילו בעת נסיון כמו כיבשן האש, [תהי' קיט,פג] "כי הייתי כנאד בקיטור, חקיך לא שכחתי", ולא התפתיתי להפר בריתך בתענוגות העולם הזה באשר ידעתי כי [מש' יא,ד] "לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממות". שם, עמוק בלב, המקום (במ' כב,כו) "אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול", שם נכנע האדם לבוראו ואומר (יהו' ט,כה) "הננו בידך, כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו", כי רק (תהי' קיט,קסו) "שברתי לישועתך י-הוה".
ויקרא שם אברם באהבה וקנאה לה'; "ויקרא שם אברם" = 900 לאמור [תהי' קלה,טו] "עצבי הגוים כסף וזהב, מעשה ידי אדם" אשר כולם עובדים ורודפים אחרי העושר הגשמי כי אינם מבינים (דב' כח,יב) "את כל מעשה ידך" עד כדי אשר (ירמ' ב,כז) "אמרים לעץ אבי אתה". ומשם ישאב אברם את הכח לקרוא לבני האדם לעזוב את הבליהם ולהצטרף אליו לעשות (שמ' יב,כה) "את העבדה הזאת", (דה"ב ו,ז) "לבנות בית" לה' על פני הארץ. (מ"א ח,מז) "ושבו, והתחננו אליך", (יש' לה,י) "ושמחת עולם" תהיה להם. (מש' כד,כז) "ובנית ביתך", ה' א-להי, משכנך בלב האדם המתוקן לישועת עולמים. 
כי אותה קנאה ואותם דברי אהבה יעלו יפה רק אם ייאמרו באמת מעומק הלב "בשם י-הוה" = 368 מפי אשר הוא  (מש' ל,יב) "טהור בעיניו" אליהם ישלח ה' האות לאמור (דב' א,ז) "פנו וסעו לכם" לקבל את פני (ש"א ב,לה) "משיחי", (במ' ט,כ) "ועל פי י-הוה יסעו". (ברא' לה,ג) "ונקומה ונעלה" תמיד, מתוך לב טוב, לקראת הישועה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה