יום שבת, 25 באוקטובר 2014

לך לך, עליה א, חסד בשבוע

לך לך, עליה א, חסד בשבוע. ברא' יב,ב: "ואעשך לגוי גדול ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה".
דור עשירי לאחר נח, מצביעה התורה על "אברם בן תרח" = 903, הקם להזכיר לאנושות אשר [ש"ב כב,לב] "כי מי א-ל מבלעדי י-הוה, ומי צור מבלעדי א-להינו", הזה אשר בוחר לו ולזרעו (דב' ל,טו) "את החיים ואת הטוב", ועל כן, ידוע מלכתחילה אשר (ברא' כד,א) "וי-הוה ברך את אברהם" באשר ינהיגו את זרעו (דה"א ה,כט) "אהרן ומשה ומרים" להוריש (דה"א יז,יא) "את מלכותו".
אברהם מתקן את מידת החסד בכל הדרה, ונהיה סיפור חייו אב-טיפוס לחסיד המושלם. בתחילת פרשתנו, הוא מתבקש מאת הא-להים לעזוב את הכל כדי לגלות את המיטב של עצמו, ומול זריזותו השמחה לקיים את דבר ה', זוכה לשבע ברכות עצמתיות, הנועדות לתקן את שבעת המידות בהן החסד מתקיים (כפי שאנחנו לומדים כל שנה בשבוע הראשון של ספירת העומר, בו מתקנים חג"ת נהי"ם שבחסד). ארבע הברכות הראשונות מופיעות בפסוק שלנו, כאשר שלושת האחרונות בפסוק הבא אחריו.
מיד לאחר צווי לך-לך וגו', אשר מבקש התנהגות מסורה ואמונית קצונית, עד כדי נגד הטבע האנושי ממש, מובטח לאברהם מאת ה': "ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה" = 1400, ומכיון שתהיה לדוגמא לכל דורות עולם, [יש' כט,כד] "וידעו תעי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח", שכל אלו המוגבלים בבטחונם ובאמונתם, הרואים רק בעיניהם המצומצמות ומדמים לעצמם פילוסופיות כושלות יראו מה טוב לעולם גורלו של האיש עליו יאמר ה' (ש"א ב,לה) "כאשר בלבבי ובנפשי יעשה", ומזאת תיפתח להם הזדמנות לשוב אל ה' בלב טוב, לתקן את הבריאה, להושיעה מן החושך אל האור.
כנגד החסד שבחסד, הוא הגרעין המפעיל את החסד הא-להי המשתקף ובא לידי מעשה בבחירות אברהם בחייו, מבטיח לו ה' "ואעשך לגוי גדול" = 489. עד כדי שכולם יגשו אליו ללמוד ממנו (ברא' כח,ח) "ויקרא לכל: עבדיו". כי כאשר יהיה צר לחסיד (ברא' לט,יד) "ואקרא בקול גדול", יתרצה ה' (ויק' ה,א) "ונשא עונו", ויראה מיד (ויק' יד,מח) "כי נרפא הנגע", וידע הוא מיד כי מקור הישועה הוא באשר (תהי' לו,ו) "בהשמים חסדך", ותהיה תמיד נפשו (אסתר ח,טו) "צהלה ושמחה". 
הגבורה מזוהה תמיד עם מעשה הדין. מפורסם אשר הגבורה שבחסד תבוא להגביל את החסדים לפי זכות המתברך בהם; אמנם אצל אברהם, אצל החסיד האמיתי, הגבורה הופכת להוצאה לפועל של הברכה עצמה כאמרו "ואברכך" = 249 כמנין "מטר" הוא הגשם מן השמים המברך את תבואת האדמה ויוצר עושר לאדם גם (ברא' ז,כא) "בעוף ובחיה ובבהמה" אשר הוא יבקש להעלות (דב' יב,כז) "על מזבח י-הוה א-להיך" עוד (ברא' יט,ד) "טרם" יתמלא צרכו (קו' א,ז) "והים איננו מלא" (וזה בעצמו מעשה גבורה אמוני עצום, כי על אף שלא נתמלאה תאותך, אתה מתחיל מלתרום, מלתת מעצמך לה', מלתת לזולתך מהברכה המובטחת לך מהיותך דבוק בחסדי ה'), ויתקים בך אשר (ברא' כו,יב) "ויברכהו" ה' ככל שתאמר, יהיה מה שיהיה, (תהי' כו,יב) "אברך י-הוה" בכל אשר יהיה.
ואז תזכה לאיזון, להארה זכה במידת התפארת שבחסד, לפי ברכת "ואגדלה שמך" = 409, כי בגמילות חסדים אשר תעשה תודה אתה לזה המקבל ממך בבחינת (ברא' ל,כז) "ויברכני י-הוה בגללך", כי ה' עושה חסד ואני נבראתי כדמותו ומשתדל לעשות חסד בעצמי, קודם עושה ואחר כך מבקש להבין (כדברי בני ישראל בסיני נעשה ונשמע, בהם נדמו למלאכים), ואינני סומך בפלפולי השכל המוגבל שלי כי אם בתמימות, בכל מצב, אודה באשר (ברא' כד,נו) "וי-הוה הצליח דרכי". ובנוסחה זו, מי שילך בה, כל רע שבעולם (חב' א,יד) "לא משל בו" כי הוא יודע שבאמת הכל טוב, ובכל מצב ובכל תנאי מקיים בתמימות הנאמר (תהי' לז,ה) "גול על י-הוה דרכך", וסומך בבטחון מלא, (תהי' לא,ח) "אגילה ואשמחה" בישועתך, בברכה אשר בה זכיתי, הן סמויה והן גלויה, ביציבות של שמחה חסידית.
במידת הנצח שבחסד, עולם החסדים צועד מהכוננות אל המימוש, באומנות הנעזרת בכלי המעשה הראוים להשפיע על העולם הזה. על כן, הברכה בה מתברך אברהם, אב-טיפוס של מידת החסד, בנצח שבו, מובאת בלשון פקודה: "והיה ברכה" = 253; כי אף אם (יח' ז,יא) "החמס קם" לנגדי, ימצא אותי (דה"א יב,יח) "בלא חמס בכפי", תמיד מוצא (הוש' ה,יג) "מזור" (מ"א ח,כב) "לפני מזבח י-הוה", מפקיד לחשבון שמים (שמ' כח,כה) "אל מול פניו" של האויב והצורר והפריץ והנושה, כי חסידים יכמהו בכל אשר להם להטות את העולם לטוב (יש' יג,יז) "וזהב לא יחפצו בו", וידעו אשר (אסתר א,יט) "אם על המלך טוב" (ממעשה האדם, כאמרו בתהילים סח,לה תנו עז לא-להים), טוב לכלל והכי טוב ממילא ליחיד שימשוך ישועה לעולם.
בפסוק הבא, יברך בורא עולם את אברהם ואת זרעו בשלושת הברכות המתקנות את מידות ההוד והיסוד שבחסד, כאמרו: ואברכה מברכיך, ומקללך אאר, ואז במלכות, בהגשמת החזון, ונברכו בך כל משפחת האדמה: מודעים ולא מודעים, האלו הנראים מול עיניך צדיקים והאלו הנראים רשעים, כולם מתברכים כאחד, להגיע באגודה אחת אל הישועה המיוחלת, לפרוש כנפים או להיפרש תחת כנפיך, להגשים את חזון השלום שבתכלית כלל הבריאה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה