בראשית, עליה ג, תפארת בשבוע. ברא' ג,ה: "כי ידע א-להים כי ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם, והייתם כא-להים, ידעי טוב ורע".
היכן נאבדה התמימות? הא-להים אמר שנמות אם נאכל ממנו. הנחש בא וטוען שנהיה כא-להים. הנחש מדבר בערמה; הוא עבד הרואה הזדמנות לטפס למלוכה, ותאב לה מאוד. אמנם, אילו שמרנו על התמימות בה נבראנו, לא היינו צריכים להיות כבי' כא-להים יודעי טוב ורע, הרי חיינו בעולם שכולו טוב, ורק לזכותנו קיים בו פתח אחד קטן להרע הוא הנחש, שנזכה כל יום להינצל מחבליו, עד כדי שיום אחד נחזיר אותו בתשובה, נגייר אותו, נהפוך את ערכו 358 להרכיב ממנו משיח.
הנה לפנינו עץ הדעת טוב ורע, הפיתוי לצאת מהתמימות, מהבית של אמא, אל העולם הגדול. להיות כא-להים, הוא מידת הדין. כי "ביום אכלכם ממנו" = 305 (ברא' א,כא) "ויברא א-להים" את עולמנו בעוד (ברא' ז,טז) "ויסגר י-הוה", הוא מידת הרחמים, את השפע האינסופי, אשר מעתה יהיה בשליטת דיני הא-להים, מידה כנגד מידה, אוכל כנגד טרחה, הכל בתוך מתכון של שכר ועונש, של סיבה ומסובב, שלא בקלות תתרומם ממנו כל ימיך על פני האדמה. כי פרי עץ הדעת יצור בתודעה את עולם המידות, (שמ' כט,לג) "וזר לא יאכל" ממנו: לאכול ממנו משמעותו לרדת כולך אל תוך עולם המידות וההפכים, אותו נצטרך לתקן במעשינו לפי דוגמת העולם שכולו טוב, לפי (יש' סא,א) "רוח אדנ-י י-הוה", הרוח של מידת המלכות השורה על פני הארץ, הכמהה למאורה העליון בספירת הבינה שבשמים. אמנם, חושך יהיה לנו ודברים לא ברורים, והאנשים (איכה ב,ט) "לא מצאו חזון מי-הוה", כי (ש"א טז,י) "לא בחר י-הוה באלה", ורק הספר הקדוש והנפלא אשר כל סודות הבריאה בו יהיה לנו לעזר לפתור את המבוך ולנשום שוב לרווחה.
ואכן, זה מה שיקרה: "ונפקחו עיניכם, והייתם כא-להים, ידעי טוב ורע" = 1414 והכל ייראה כתוהו בעינינו באשר [תהי' קיט,קסט] "שרים רדפוני חנם, ומדבריך פחד לבי"; רצים אנחנו, זוחלים, צוללים מחפשים ומבקשים את ה', ומוצאים [איוב לד,יא] "כי פעל אדם ישלם לו, וכארח איש ימצאנו" ולא יותר, כי (ויק' יד,לב) "זאת תורת" עולם הפירוד, עולם המצר, עד אשר תיכנע למציאות אשר יצרת ותבדיל בין טוב לרע כאשר נסתגלת לעשות, ואז תראה נכון (ברא' ג,כ) "ויקרא האדם שם אשתו" ויביאה אליו. וכנגד כל פסיעה שלך על אדמת קודש, בדרך המלך, כפליים ישיבך בורא עולם כהבטחתו (יהו' כד,ו) "ואוציא את אבותיכם ממצרים" (שיוציא אותם למפרע בזכות התיקון שאנחנו עושים בעולם, להסיר את השלטון מכל אשר משמעותו מצרים), עד כדי שנבטל את הפירוד ונתאחד בשלום, (שופ' כ,כו) "ויעלו כל בני ישראל וכל העם, ויבאו בית אל", ויעמוד כל האדם לפני הא-להים (ש"ב כד,יז) "ויאמר: הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי". (יש' מה,יד) "ואליך ישתחוו, אליך יתפללו".
הרי "כי ידע א-להים כי ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם, והייתם כא-להים, ידעי טוב ורע" = 1949, ומאז שזכית לדעת, הוטל עליך לסור מרע ולעשות אך טוב, כנאמר [ויק' יט,טז] "לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על דם רעך, אני י-הוה", וכן [יח' יח,טז] "ואיש לא הונה, חבל לא חבל, וגזלה לא גזל; לחמו לרעב נתן, וערום כסה בגד". זאת תורת האדם החפץ בישועת ה', אשר הסיר מלבבו כל הבל וכל עוול, וקם להיות כולם, לתרום מאור נשמתו להאיר את עולמו, להביא את הארץ בתיקונה אל תוך זרועות שמים. זאת תורת (דב' לג,כט) "עם נושע בי-הוה" = 564, השב (ברא' ל,כה) "אל מקומי ולארצי", (מש' יז,כז) "יודע דעת" ומתקן אורחותיו. "והייתם כא-להים" = 577, (מ"ב ג,טו) "ותהי עליו יד י-הוה" ברב חסדיו כאשר בראשונה; יהי רצון וזאת עלינו בשלמות, במהרה בימינו, אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה