יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

וזאת הברכה, עליה ו, יסוד בשבוע

וזאת הברכה, עליה ו, יסוד בשבוע. דב' לג,כט: "אשריך ישראל מי כמוך, עם נושע בי-הוה מגן עזרך, ואשר חרב גאותך, ויכחשו איביך לך, ואתה על במותימו תדרך".
כמעט כל עם ולאום נלחם על ארץ אחוזתו. ראשית, זה קורה מתוך תשוקה להישרדות; רק שאין ממש הבדל מהותי בין ארץ אחת או אחרת לכל עם, שמתוך קרבה או נוחיות או כדאיות התישבו עליה. שנית, לאחר שאחז באדמתו, כל עם מפתח אליה הרגל, השיגרות שלו נוצרות בהקשר לאופי וטיב אדמתו, וזה מועיל לאחדם סביבה, שהופכת למרכיב עיקרי בזהותם הלאומית. לא כן ישראל, אשר זהותם מתגלמת סביב אמונתם, עליה בנוי הקשר שלהם עם בורא עולם הגומל להם תורה ומצוות להיתקן בהם, ואדמה מיוחדת הראויה להוות קצה לצינור המחבר שמים וארץ, עולם תחתון אל עולם עליון, אשר ממנה הושתת העולם הגשמי לפי דוגמת העולם הרוחני. כמובן, גם האופן וההשראה והכלים בהם יצא ישראל להגן על אדמתו, אינם כאלו בהם העמים האחרים יגנו אל אדמותיהם.
ובכן, "אשריך ישראל מי כמוך, עם נושע בי-הוה מגן עזרך, ואשר חרב גאותך; ויכחשו איביך לך, ואתה על במותימו תדרך" = 5392, לומר לך שישראל אחוז בבורא עולם המגן עליו לפי זכותו, ועוצמת חרבו בערך עוצמתו הרוחנית; ואז, כאשר אויביו ילעגו עליו ויצאו למלחמה נגדו להחריבו, זה רק יהיה לתועלת קידוש ה' גדול, כשאתה תנצח אותם נגד כל סבירות ארצית, ותהרוס את עבודת הגילולים שלהם. וכדברי הנביא: [יח' מז,יד] "ונחלתם אותה איש כאחיו, אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם, ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה". שכל ישראל נלחם על ארץ ישראל (ובכל זאת, ה' הוא איש מלחמה המנצח את הקרב), ולכל ישראל נחלה, שאין מצב שהאחד אדון והשני משועבד לו, שלאחד יש נחלה ולשני אין, אלא כל ישראל יש להם חלק בארץ, בעולם הזה, ומשם הדרך להוציא אל הפועל אשר לכל ישראל יהיה חלק בעולם הבא, עם כל המצטרפים אליו לבנות ולהפעיל את מערכות הגאולה. 
אז, קום וראה את עצמך: "אשריך ישראל מי כמוך" = 1208, כי רק עליך ייאמר [תהי' כד,ג] "מי יעלה בהר י-הוה ומי יקום במקום קדשו"; (שמ' י,ב) "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" מה הדרך המובילה להיות "עם נושע בי-הוה מגן עזרך" = 954, עם המבין אשר הכל לו בגשמיות מתוך הזכויות שבתיקון עצמו להידמות לבוראו, ויאמר [איכה ג,לט] "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאו" כי אם רע לך או צר לך, את מעשיך תדרוש. ומתוך שתחזור בתשובה שלמה, תתקיים בך הבטחת ה' (ברא' כז,מה) "ולקחתיך משם", ויודה לך כל אשר ילמד ממך לקח ללכת בדרכיך: (ברא' יב,יג) "וחיתה נפשי בגללך".
ומשם, שכלי המלחמה שלך אינם כאלו של אויביך, כי תנהג כדוגמת דוד בן ישי אשר נצח באבן קטנה את גלית הפלשתי, ענק חמוש בכל. "ואשר חרב גאותך, ויכחשו איביך לך, ואתה על במותימו תדרך" = 3230, כדוגמת המלך עצמו שיצא למלחמה [ש"א כז,ט] "והכה דוד את הארץ, ולא יחיה איש ואשה, ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים, וישב ויבא אל אכיש"; כי כל אשר נועד להשמיד את ישראל, ישמש לגאולת עולם בידו. על כן, [יש' לד,א] "קרבו גוים לשמע, ולאמים הקשיבו; תשמע הארץ ומלאה, תבל וכל צאצאיה". [נחמ' ב,יח] "ואגיד להם את יד א-להי, אשר היא טובה עלי; ואף דברי המלך אשר אמר לי; ויאמרו נקום ובנינו, ויחזקו ידיהם לטובה".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה