יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

בראשית, עליה ד, נצח בשבוע

בראשית, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' ג,כג: "וישלחהו י-הוה א-להים מגן עדן, לעבד את האדמה אשר לקח (לוקח) משם".
העולם נוצר מתוך אבן השתיה, מקומה קודש הקדשים, על הר המוריה, בירושלים, מרכזה של ארץ ישראל. מעל לירושלים זו ישנה ירושלים של מעלה, ירושלים המושלמת ברוחניות, אשר כוחה ניזון מעבודת הקודש הנעשית בירושלים של מטה. כשאדם וחוה חטאו, הורדו מגן העדן אל ארץ ישראל, כפי שנאמר: "וישלחהו י-הוה א-להים מגן עדן, לעבד את האדמה אשר לקח משם" = 2275, אותה ארץ (דב' ד,ה) "אשר אתם באים שמה לרשתה", בני ישראל, להציל קדושתה לאחר כ"ו דורות ולהפריחה; וכן בכל עת בה קבלנו רשות משמים לשוב אל ארצנו, זו משימתנו. אדם הראשון, אשר נעשה עפר מאדמת ישראל, יחזיר טובה לאדמתו בכך שילך "לעבד את האדמה" = 562, ובכך ישפיע על כל העולמות (דניאל ח,י) "עד צבא השמים". והארץ הזו, פסגת הגשמיות וסוף הרוחניות מהיותה קצה החיבור בין העולמות, קדושה היא, ואין העבודה בה כעבודת כל הארצות, כי היא תשיב בגשמיות, מידה כנגד מידה, לחיבור הרוחני של האדם (באשר, למשל, תתן בכל שנה ששית תבואה אשר תספיק לשלוש שנים, וכן הלאה). אז בחרה ה' (דניאל ט,יד) "ויבאה עלינו, כי צדיק י-הוה א-להינו". על כן (תהיק נח,יא) "ישמח צדיק" בראותו סימן, ויקום, (איוב ב,יא) "ויבאו איש ממקמו" אל הארץ וימצאו בה (תהי' קיט,קסב) "שלל רב".    
בפרק הקודם (בראשית ב,ה) ראינו ששום דבר לא צמח עדיין מן האדמה, כי אדם אין שיעבוד אותה. כבר אז, ברור היה שעל האדם יוטל שהארץ, היא השכינה הקדושה, תניב פרי למופת, ובזכותה, כל הארצות יצמחו. ובכן, "וישלחהו י-הוה א-להים מגן עדן" לעבוד את אדמתו, להזדכך בנסיונות ותיקונים, לשוב אל דמות (איוב יב,ד) "צדיק תמים" אשר זכאי לחיות בגן עדן. ורק אם תעבדו את אדמתכם, את מהותכם, (דב' יג,ד) "בכל לבבכם ובכל נפשכם", בהתמסרות מלאה, תשיגו את אותה מעלת הצדיק אשר יכול לעמוד לפני ה' לאמור (תהי' קיט,מ) "בצדקתך חיני", ויודה בבטחון מיד: (תהי' כח,ו) "ברוך י-הוה כי שמע"; ויצפה למבוקשו מן השמים. 
הצורך בעבודת האדם בעולם הזה, כרוך באשר מדובר בלעבוד את "האדמה אשר לקח (לוקח) משם" = 1074, והאיש הישר יבחין בכל עת בטובות אשר גומל אתו בוראו, וישאל [תהי' קטז,יב] "מה אשיב לי-הוה כל תגמולוהי עלי". וכל התשובות, כל התוכנית לעבוד את אדמתו להידמות למידות בוראו, הלא המה כתובים  (מ"ב כג,כא) "על ספר הברית הזה", המוקדש  (תהי' קיט,קסה) "לאהבי תורתך", להביא גאולה לעולם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה