יום שני, 6 באוקטובר 2014

דברים עליה ו, יסוד בשבוע

דברים עליה ו, יסוד בשבוע. דב' ב,לב: "ויצא סיחן לקראתנו, הוא וכל עמו למלחמה, יהצה". 
ידוע כי נסיונות באים עלינו בחיים להשחיל ולחדד אותנו, כבמעין חדר כושר טבעי לשרירי התודעה. על כן, אל פחד: כגודל המתקפה, גודל הישועה שהמפתח לה מופקד תמיד אצלנו.
"סיחן", בערכו 128, מסמל את "המלחמה", כל מלחמה היוצאת לקראתנו; בפרט, ההתייחסות אליו תורה על הדרכים הנפתחות לפנינו מול כל מלחמה אליה אנחנו נמשכים בעל כרחנו.
"ויצא סיחן לקראתנו" מורה כבר, בערכו 1022 , על מגן הברזל השומר עלינו מפני אויבינו [מש' יד,כו]: "ביראת י-הוה מבטח עז, ולבניו יהיה מחסה". ביראת ה' כרוכה פתיחת השערים אל "מבטח עז", השוה 136 כמו "קול" של תפלה, כמו "צום" של תשובה, כמו "ממון" הניתן לצדקה מכפרת. ודוקא אותם שלושה כלים, תשובה תפלה וצדקה, הם באמת מעבירים את רוע הגזרה, ממתיקים את הדין להפכו לחסות ("מחסה" = 113 = "סליחה"). זה שסיחן יוצא לקראתנו אומר, גם בערך 1022, שיש מסלול אליו הגיע הזמן לקום, בהוראת (דב' ד,א) "ועתה ישראל", דוקא מתוך היותך (דב' ד,ז) "אשר לו א-להים קרבים אליו", ובכח שמירתך אות "ברית קודש" בכל אופניו, תצא למלחמה ללא פחד ודאגה כי (מ"א ט,ה) "לא יכרת לך איש", (דב' כו,יט) "ולתתך עליון" הביא אותך ה' עד הלום.
דרכנו בחיים לבקש שלום, לרדוף שלום, לעשות שלום. אך לעת מלחמה, במיוחד מול אויב אכזר המבקש להשמידנו, רדיפת השלום תתלבש במשימה להחזיר את התנאים לו. מצד אחד סיחון, "הוא וכל עמו למלחמה, יהצה"; מצד שני,(יהו' יא,יב ועוד) "משה עבד י-הוה" ואנשיו הקדושים, שני הצדדים באותו ערך 447 . עם ישראל, (ישע' נב,יא) "נשאי כלי י-הוה", קמים בימי (איכה א,ג) "בין המצרים", וזועקים לא-ל (ירמ' לב,יח) "עשה חסד", מבקשים ממנו (במ' ח,יד) "והבדלת" בין רע לטוב ובין טמא לטהור כפי שאנחנו מבדילים. ואז, הפלא ופלא, מובטח לנו אשר הקול הזך המבקש (תהי' קו,מז) "הושיענו" יתקן את הביטחון באשר (תהי' קטז,ו) "ולי יהושיע"; וכן, קל לנחש שבאותו הביטחון כרוך סוד השמירה והנצחון.
בכל אופן, ישראל רחמנים מטבעם, ואין מכים ללא התרעה מספקת. אם בצדק ננהג גם פנימה לתוכנו וגם כלפי חוץ, הנצחון מובטח בידינו. ובכל זאת, לא בריונים אנחנו וחסים לכל בריה באשר היא, ובהגיע עת "ויצא סיחן לקראתנו, הוא וכל עמו למלחמה, יהצה", נשיב תחילה בערכו 1469 כדברי הנביא (ירמ' כז,יג): "למה תמותו אתה ועמך". ואם ישוב, מוטב. ואם לא, החק והצדק בידך להגן על אשר לך, וכן אמרו חז"ל אשר אמרה תורה (יומא פה ע"ב): "בא להרגך השכם להרגו".

  







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה