יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

לך לך, עליה ה, הוד בשבוע

לך לך, עליה ה, הוד בשבוע. ברא' יד,כב: "ויאמר אברם אל מלך סדם: הרמתי ידי אל י-הוה א-ל עליון קנה שמים וארץ".
לוט מתגורר בסדום. מלך סדום ומלך עמורה וחבריהם נפלו לפני המלך כדרלעומר ושותפיו, אשר לקחו מהם את הרכוש אף את המחיה, ושבו את לוט ואת כל אשר לו. אברהם נזעק לפדות את השבי. אמנם הוא בנו של אחיו, אברהם מתיחס אל לוט כאל אחיו ממש; ובאותה מידה, אם את לוט צריכים לחלץ, אז גם את אשר לו, את הסביבה שלו, את כל האלו אשר בצרה אתו. בשובו לאחר נצחון אדיר ונסי, מלך סדום מנסה לשלם לו ברכוש על אשר עשה. ואברהם יודע שלא סתם, דוקא מלך סדום, יציע לו רכוש בעבור הישועה שנעשתה לו. אלא מה? קבלת רכוש ממנו זו הצהרה באשר אברהם אחראי לנצחון, וממילא מוציאים את ה' מהתמונה, ואתו גם פלאי הנס התדיר הגורם לאברהם להתעשר.
"ויאמר אברם אל מלך סדם: הרמתי ידי אל י-הוה א-ל עליון קנה שמים וארץ" = 2500, כאילו מסביר למלך סדום אשר גם יעילות כלי הזין וההסתגלות לנצחון, הם רק מה', כאמרו: [שמ' ד,יא] "ויאמר י-הוה אליו: מי שם פה לאדם, או מי ישום אלם, או חרש או פקח או עור, הלא אנכי י-הוה"; ומתוך אשר ה' יסגלך, האמונה והבטחון ייזכו אותך בנצחון בכל (קו' ט,ט) "אשר אתה עמל תחת השמש".
אברהם מחזיק בדגל החסד בכל מצב; בזכותו יתקים העולם. גם כאן (כפי שיעשה אח"כ, כאשר יוודע לו על כונת ה' להחרים את סדום), הוא מנסה ללמד זכות על סדום, לעוררם לתשובה. עצם "ויאמר אברם אל מלך סדם" = 725 בא להורות על היות [נחום א,ז] "טוב י-הוה למעוז ביום צרה, וידע חסי בו"; ועוד אם תשאל מה הדרך לאדם לזכות בחיבור עם הבורא, הרי רק צריך (דב' יז,יט) "ליראה את י-הוה א-להיו", ומתוך כך להידמות למידותיו עד כדי (דב' יד,ב) "להיות לו לעם סגלה" על פני הארץ, ובזאת ירויח תמיד שלום בחייו.
ואלה דברי אברהם: "הרמתי ידי אל י-הוה א-ל עליון קנה שמים וארץ" = 1775, בסימן שבועה אף גם בסימן תפלה ותחנה, להזהירך: (דה"ב יג,יב) "אל תלחמו עם י-הוה א-להי אבתיכם, כי לא תצליחו". 
הרי כאשר אברהם אומר "הרמתי ידי אל י-הוה" = 736, הוא מתעלה לבחינת (שמ' ל,כו) "ארון העדת" אשר כל האמת מוכחת בתוכו, והוא בא להעיד אשר ה' פקד (תהי' קב,כ) "ממרום קדשו", לו (תהי' קמה,יג) "מלכות כל עלמים", ואז האויבים נחלשו  (יש' ח,טו) "ונפלו ונשברו", כי ה' גזר (יש' יא,ד) "והכה ארץ בשבט פיו". כאשר ינהג במידת הרחמים כך ינהג במידת הדין, לפי הצדק. כפי אשר [איוב כג,טז] "א-ל, הרך לבי, ושד-י הבהלני".
וזה שה' הוא "א-ל עליון, קנה שמים וארץ" = 1039 רומז על (דב' כג,טו) "כי י-הוה א-להיך מתהלך בקרב מחנך" והכל נודע לו ואין בריחה מהשגחתו, הרי (דב' כו,ז) "וישמע י-הוה את קלנו (קולנו)" עד הדיבור הקטן בין הקטנים אשר נאמר. עליך להשכיל, להתעלות בפרחים ובפירות מתוך הלב טוב שבך, להיות ראוי למצב אשר (יש' י,טז) "לכן ישלח האדון י-הוה צבאו-ת" דוקא (תהי' קה,כז) "דברי אתותיו", רמזים ומשלים החוזרים בעצמם בכל רבדי המצוי, ורק הנשמה המתעדנת ונתקנת בטוב, מוזמנת לגלותם ולפרשם, לפתור אותם באמצעות השלכתם על משלים אחרים, מתוך בטחון באשר (תהי' כה,יד) "סוד י-הוה ליראיו" = 353, כמנין עומק הסוד אשר יראי ה' ירויחו, אפילו כשנראה חשוך וסוער (ברא' ח,ט) "ולא מצאה היונה מנוח". ואין הסוד מתגלה כי אם לאשר ישיג, בזוך ובאהבה, את המעלה המכונה "שמחה".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה