פינחס עליה ג

פינחס עליה ג, תפארת בשבוע. במ' כז,ד: "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו, כי אין לו בן; תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו". 

צלפחד בן חפר, משבט מנשה, לא היו לו בנים אלא רק בנות, ומת בחטאו. עוד מעט נכנסים בע"ה לארץ ישראל, ולא ברור עדיין מה ייעשה בנושא, הרי לכאורה רק בנים יירשו נחלה. בנות צלפחד מתאגדות בשמותיהן(במ' כז,א) "מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה" לומר בערכם הכולל 1062 אשר הדין צריך להיעשות במידת "אוהב שלום ורודף שלום", שכולם ידעו שנעשה צדק בנושא וילמדו להבא. 
הן ניגשות אל משה ותובעות, ועצם תביעתן "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו" מוצא תשובה ישרה בערכו 2067 (יח' לו,ג): "להיותכם מורשה לשארית הגוים". כנראה, הדיון היה נחוץ, לשמש דוגמא לכל הדורות, וכן לכל העמים. השאלה היא בעצמה תשובה: הייתן צריכות לקום ולשאול למה "יגרע שם אבינו מתוך משפחתו" השוה 1992 , כערך העיקרון המקדים גזרת מלך (דב' כה,טז): "כי תועבת י-הוה א-להיך כל עשה אלה, כל עשה עול". אסור לעשות עוול, אפילו אם תמצא לכך תירוץ טוב. תועבת ה' כל עושה עוול.  
ועד תשאלנה בתמיהה: מה, שם אבינו ימחק "כי אין לו בן"?!. בערך 179 של תמיהתן, רואים כבר את תגובת המלך (אס' ט,א): "ונהפוך הוא"! דוקא לא כן, דוקא גם הבנות תירשנה נחלת האב, כדי שלא תיכחד נחלתו מישראל.
ואז, הבקשה עצמה: "תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו" השוה 1078 בדיוק כמו "אחינו כל בית ישראל" (הרי כולנו אחים!, וכל ישראל אחי אבינו המה), אחוזה דוקא "בתוך אחי אבינו" = 516 שתהיה סימן ותעורר "אהבת חינם" (השוה 516) בין כל ישראל, בין כל הבריות, (אס' ג,ח) "בכל מדינות מלכותך" (= 1078, כבקשה השלמה).
שאלה טובה טומנת בתוכה את תשובתה, וקורה לא מעט שהשאלה הפרטית, הנקודתית, תפתח בתשובתה ישועות ודרכי צדק לנצח.