יום שישי, 4 ביולי 2014

בלק עליה ז, מלכות בשבוע

בלק עליה ז, מלכות בשבוע. במ' כה,א: "וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב".
אמר ריש לקיש (סוטה ג,א): "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". וישב ישראל בשטים, לשון שטות, ולדברי רש"י לשון שיט דהינו טיול. יושבים דוקא "בשטים" = 361 = (ויק' כו,מא) "בארץ איביהם", הרי מקום הנמלך ברוח שטות, שם מתעורר האויב הפנימי של האדם. לרגע קט הם רגועים, נראה כחלף בחסדי שמים האיום של בלעם ובלק עליהם. הם מחוברים לבורא עולם, ונמצאים (יח' כו,כ) "בארץ חיים" מבחינתם, שם (שה"ש ד,טו) "באר מים חיים" היא התורה שבידיהם. לא בזדון יכשלו, כי אם העם (ברא' נ,כ) "חשבה לטבה" ולא התכוון לרעה. כל אחד מהציטוטים שוה, כצפוי, אותו 361.
לא טוב לצאת לטייל מחוץ למחנה, דוקא כשאתה ברוח שטות: מתוך תודעה עצמית לא ברורה, אתה עלול להיפגע מהישתנות משמעות הדברים. ובכן, "ויחל העם" = 169 = "ויפגע". ויחל "לזנות אל בנות מואב", אשר בשויו 1031 מחליף את "אהבת הבריות" המעצים את עבודת "תיקון המידות" (שניהם בשווי 1031). 
"לזנות אל בנות מואב" שוה גם לפסוק השלם האומר [שה"ש ז,יב] "לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים". מביא שם רש"י בשם חז"ל בעירובין: אמרה כנסת ישראל רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות אלא כיושבי פרזות שהם בעלי אומנות ועוסקין בתורה מתוך הדחק; עכ"ל. ועוד מוסיף רש"י על "נלינה בכפרים": נלינה בכופרים בא ואראך בני עשו שהשפעת להם טובה וכופרים בך; עכ"ל. היה עת רצון. יכל העם לצאת לשדה להתחבר לבריאה בקדושה, אף לקנא לכבוד ה' בין הגוים. יכל לצאת מתוך אהבת הבריות, לתקן את מידותיו. רק "רוח שטות" (= 929, הפך "פרי עץ הדעת" = 929, ותרופתה "מסכת אבות" = 929) יכלה להטות את עיניהם מהאור אל החושך. 
"וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב" = 2420 = (ש"א א,יג) "היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות", וקולה לא נשמע. עלי, כהן היושב  בראש הדור, טועה בה, קורא את הסימנים, ובמקום לראות אשה המתפללת ומנהלת משא ומתן עם בורא עולם מתוך לב שבור, רואה אשה שיכורה המחללת את הקודש. מי שיושב בשטים הוא ישראל; אך מיד לאחר שהתחברת למושב לצים או לכל מקור אחר של רוח שטות, שם ישראל סר מעליך, ויחל סתם "העם" כי נטשטשה דעתו. 
מוסר השכל חשוב וכואב לחיי כולנו. היום, רוח שטות הכי מצויה בדרכינו מאשר בכל דור קודם. מכל עבר ותחת כל מיני תחפושות, נורית לעברנו רוח שטות. בדוגמא שמולנו, בנות מואב היוו הפיתיון "המוצלח" שבלעם המליץ לבלק כדי להסיר צלם ישראל מהעם. עלינו להיות מאוד ערים, מחוברים לאמת ולטוב ולנועם בכל נשימה ופעימה, ולודא שתמיד אנחנו בוחרים ופועלים מתוך תבונה בבחינת פרי עץ הדעת, לתקן עולם החל מבפנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה