יום שני, 28 ביולי 2014

דברים, עליה ג, תפארת בשבוע

דברים, עליה ג, תפארת בשבוע. דב' א,ל: "י-הוה א-להיכם ההלך לפניכם, הוא ילחם לכם; ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם". 
אלה חוקי המלחמה לישראל. הבה נראה מי הנלחם, באיזה כלים, מתי זה קורה, ומה תפקיד כל הגורמים לנצחון. 
ישנה מלחמה לבנפים, וישנה מלמה אל החוץ. בבחינת סור מרע ורק אז עשה טוב. היות והפסוק שלנו מורה על מלחמה מול האויב החצוני, ערכו 2631 ירמוז על (ש"א י,יט) "אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם", מהרעות והצרות שלנו דוקא, האלו שאנחנו יוצרים וגורמים לעצמנו, האויב מבפנים. 
ה' הוא "ההלך לפניכם" השוה 290 כמו "מים מסלע", לרמוז אשר ה' שודד מערכות הטבע בהנהיגו אותנו, בתנאי שיתקיים (במ' ד,ה) "בנסע המחנה": המחנה נוסע, משתנה, מתקדם, כולו יחדיו. אין ה' הולך לפניך לעת פילוג אלא אך לעת אחדות ואחוה. אז, "הוא ילחם לכם" = 190, ואתם (ברא' מג,יב) "קחו בידכם" את כלי הזיין ותדעו שהנצחון לא בזכותם מגיע לידיכם, (יהו' ה,א) "וימס לבבם" של אויבי ה', כי דוקא כל העם, (דה"ב ל,ד) "כל הקהל" מאוחד וערבים זה לזה, בבחינת אהבת אברהם את ה' בתמימות עד כדי שלא הסס (ברא' כב,ט) "ויעקד" את יצחק בנו על המזבח. ככה כובשים את ארץ "כנען" ומחזיקים בה בבטחון, כי ה' הוא הנלחם לנו ועלינו מוטלת חובת ההוראה בבחינת (תהי' ט,יב) "הגידו בעמים".  
וכל זאת, ככל אשר "עשה אתכם במצרים לעיניכם = 1448 , דהינו (ירמ' ד,א) "אם תשוב ישראל נאם י-הוה אלי"  (= 1448), רק בתשובה כלפי מעלה וערבות לגובה העינים, המלחמה על ארצנו ועל בטחוננו בידינו מלכתחילה, ללא כל מאמץ, והנה כהרף עין אויב איננו.








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה