בלק עליה א

בלק עליה א, חסד בשבוע. במ' כב,ח: "ויאמר אליהם לינו פה הלילה, והשבתי אתכם דבר, כאשר ידבר י-הוה אלי; וישבו שרי מואב עם בלעם".

בלעם, בן-דוד של שבטי ישראל, הוא נביא לאומות העולם, אחוז ברע כנגד ישראל. ויודע הוא את האמת, ומכיר את עוונות הזולת עליהם לקטרג, ואת עתי הרצון לפורענות בהן לאחוז לעשות מבוקשו. ומי כמוהו יודע שהכל "בעזרת השם", שאין דבר שבידיו יעמוד כי אם תהיה לו לכך הסכמה משמים. יש בו אמונה ואף יראה, ומנסה הוא בכלל, כמו כל עורך-דין מנוסה בן ימינו, להטות אף לעוות את המשפט לטובת בא-כוחו.

מגיעים אליו שליחי בלק, לשכור את שירותיו כדי להרע לישראל. כפי שהוא עצמו יאמר בהמשך, ישראל הוא "עם לבדד ישכון". הוא בעצמו, הוא בלעם, בלי עם, בודד בעולם. והוא מבין שאיננו יכול להחליט בעצמו לגבי עם ה'. 

וכן, כך הוא משיב: "ויאמר אליהם לינו פה הלילה", וכבר מההתחלה הוא רומז שלושה דברים חשובים בערכו 604 של המשפט: ראשית כל, יזכיר את מכלול "אומות העולם" אליו הוא מחויב בשויון, אלא אם תהיה לו טובת הנאה משמעותית מטעם אחת מהן; שנית, היות ודוקא על ישראל מדובר, ירמוז את הכתוב (ברא' כו,כז) מדוע באתם אלי", כי מה אוכל לעשות מלבד אשר (דב' ט,כו)"ואתפלל אל י-הוה" וכך נדע אם ניתן לי רשות לעשות כמבוקשכם. לרבות, "לינו פה הלילה" שוה 261 , בדיוק כמו (ברא' ו,יא) "לפני הא-להים" וגם (שמ' ח,טו) "אצבע א-להים הוא"; להרחיק כל ספק.

ממשיך הפסוק, בו הוא מודיע אשר למחרת, "והשבתי אתכם דבר, כאשר ידבר י-הוה אלי", השוה בערכו 2194 לאמרת [איוב יג,י] "הוכח יוכיח אתכם, אם בסתר פנים תשאון": בעמלו לקירוב לבבות אל האמת, הוא משתדל להבהיר אשר אין מה "לשאת פנים", מה להתחפש, כי לא יהיה לכך תועלת, וה' יוכיח את מי שכך יעשה כפי שהוכיח את קין באמרו אליו (ברא' ד,ט) אי הבל אחיך. מסודותיו של נביא, אף שהוא דבוק בפורענות: תמיד צריך לקרב לבבות אל האמת, שהאנשים לא יחיו באשליות, אלא יבחרו, אם בטוב אם בהפכו, מתוך בחירה חופשית נבונה. רשע, דהיינו שוטה (אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, אומרים חזל בסוטה ג.), אך פועל בשטח בתבונה. ליתר פירוט, "והשבתי אתכם דבר" רומז בערכו 1390 לפסוק [מש' ו,כח] "אם יהלך איש על גחלים, ורגליו לא תכוינה", שאין סיכוי להתנזר מהחוק האלוקי; "כאשר ידבר י-הוה אלי" אומר,  בערכו 804, אשר הא-להים (תהי' קמו,ז) "עשה משפט", וכן שכל הבא עליהם מתוך כך שהגיעו אליו, יגרום להם באופן כלשהו (דב' ד,לה) "לדעת כי הוי-ה הוא הא-להים אין עוד".

אנחנו מדברים על ועידה של אירגון פשע מובהק (זקני מדין ומואב) עם המכשף ההכי גדול בכל הדורות, רודף אך בצע. "ולית אתר פנוי מניה" (שאין שום מקום מחוץ להשגחתו ית') כדברי התניא; וכן, תכלית המעמד לא תהיה שונה מתכלית כל אשר קורה בעולם, ואותה תכלית פנימית משותפת לכל היא הגבול העליון לתודעה הפרטית בעולם הזה. כדברי האריז"ל, לשם מה ברא הבורא את עולמו? לבנות לו "דירה בתחתונים", בערך 1135 כערכו של הסיפא בפסוק שלנו: "וישבו שרי מואב עם בלעם", לקדש שם שמים בעל כרחם. לשם יראו וייראו.