קורח עליה ז

קורח עליה ז, מלכות בשבוע - במ' יח,לא: "ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם, כי שכר הוא לכם, חלף עבדתכם באהל מועד".
הלויים מקבלים מהעם את מחייתם, הרי אין להם נחלה של עצמם על פני הארץ לעבוד את האדמה. ולאחר שהם בעצמם מפרישים בשביל הכהנים, רשאים להינות מאשר נשתכרו בעבודת הקודש בה זכו.
ובכן, באיזה תנאים נועד שכר הלויים להיאכל? "ואכלתם אתו בכל מקום" שוה  1142, בדיוק כמו ההבטחה (יחז' לז,ו) "ונתתי בכם רוח", אשר האכילה הגשמית בקדושה תזין דוקא את נשמתם; ובדיוק כמו (דה"ב לג,ה) "חצרות בית י-הוה" כי אכילה של מצוה, אכילה של קדושה, הופכת כל מקום למקדש כפי שכתוב (יחז' מא,כב) "זה השולחן אשר לפני י-הוה", ושולחן הוא במרכז החיים של משפחה יהודית. "ואכלתם אתו בכל מקום" שוה גם לפסוק [תהי' כה,יד] "סוד י-הוה ליראיו ובריתו להודיעם", לאמור לך שבכל מקום ובכל זמן, אם אתה הבן אדם הנכון, שורה עליך אותה חכמה ואותה השגחה וברכת הברית.
לחזק את דברינו, אם נרצה לפרט, "ואכלתם אתו" שוה 904, כמו הכתוב (דה"ב ה,יד) "את בית הא-להים", שאכילת הקודש מגלה את בחינת בית א-להים בכל מקום; ואם אתה בבית א-להים, שורה עליך השגחה גלויה, בבחינת "מלך עוזר ומושיע ומגן", גם הוא שוה 904. "בכל מקום" שוה 238: בכל מצב, בגלוי, בלי להתביש, כי מזכותך אתה אוכל (ישע' מח,א) "ולא בצדקה", כי בשכרך מתגלה "חסד עליון" = 238 = "ויהי אור", ולא בחינם ולא בחסדי איש אתה אוכל את שלך, אף אם זה נראה כאילו מאחרים אתה אוכל.
"אתם וביתכם": אשתו של האדם נקראת ביתו, והיא בונה לו את זרעו. בשוויו 919, "אתם וביתכם"  משתקף בדברי הבורא אשר רואה שלום בית ואומר (תהי' קיט,מז) "אשר אהבתי", ומשם, ההשגחה ברחמים עולה דרגה עד כדי הכתוב  [מש' טז,ט) "לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו", שהצדיק גוזר ובוחר, וה' הוא המבצע כרצונו.
"כי שכר הוא לכם" רומז בערכו 652 לכך שגם כל שכר שנקבל על מפעלינו אינו כי אם בבחינת רחמים גמורים מאת ה', כדברי יהושע אחרי הטירחה והמלחמה , שאמר "עלינו לשבח לאדון הכל" (= 652). וזה פשוט "חלף עבדתכם באהל מועד", השוה ביגמטריה 812. ומהו דוקא רצף המילים הבא בתורה השוה 812? (דב' א,כה) "ויקחו בידם מפרי הארץ"; חלף עבודתכם באוהל מועד תקבלו דוקא "מפרי הארץ" = 626 = "שהכל ברא לכבודו" = (דב' כא,ד) "אשר לא יעבד בו": עבודת הלויים, העבודה של העוסק בהפצת הקדושה והתמדתה לתיקון עולם בתשובה, מזכה לפרנסה מפרי הארץ, פרנסה שלא באה מתוך עבודה של חולין ולא מהטירחה בגשמיות, אלא דוקא מאת שהכל ברא לכבודו ברחמים גלוים.

שבת שלום!

Koraj, aliah de shabát, Maljut en la semana - Bamidbar-Num. 18,31: "Y lo comeréis en todo lugar, vosotros y vuestros hogares, porque salario es para vosotros, a cambio de vuestra labor en el Templo".

Los levitas reciben del pueblo su sustento; de hecho, no poseen tierra que trabajar para producirlo. Y tras ellos mismos descontar de lo recibido para entregar a los cohaním (sacerdotes), están libres de disfrutar del salario recibido por la labor sagrada con que fueron privilegiados.

Bajo qué condiciones y circunstancias puede el salario de los levitas ser disfrutado? "Y lo comeréis en todo lugar" ("veAjaltém Otó bejol makóm") vale 1142, justo como la promesa (Iejezkel-Exequiel 37,6) "Y Daré en vosotros espíritu" ("venatatí bajém rúaj"), aludiendo a que el acto físico de comer, si realizado en sacralidad, nutrirá justamente a sus almas a más de a sus cuerpos; y exactamente también como (Divréi-Crónicas 2 33,5) "las afueras de la morada de Hashém" ("jatsrót beit Hashém"), porque la alimentación, cuando se inviste de mitsvah, cuando es banquete sagrado, vuelve a todo lugar en Templo, como dice (Iejezkel 41,22) "Esta es la mesa que está frente a Hashém", y la mesa está en el centro de la vida de la familia judía. 

"Y lo comeréis en todo lugar" equivale también al verso entero (Tehilim-Salmos 25,14) "El Secreto de Hashém para quienes Le temen, y Su pacto para anunciarles", induciéndonos a comprender que en todo lugar y en todo tiempo, si eres el mejor que puedes, pende sobre tí la misma sabiduría y la misma Supervisión de lo Alto, y la bendición que emana del pacto de la Torah.

Para reforzar nuestros dichos, si deseáremos detallar, resultará que "Y lo comeréis" ("veAjaltém otó") tiene el valor numérico 904 común a lo escrito (Divréi 2 5,14) "con la morada de E-lokím": que la alimentación sagrada revela la cualidad de "morada de E-lokím" en todo lugar; y si te hallas en la morada de Hashém, pende sobre tí la "hashgajah pratít" (supervisión particular) de modo revelado, al modo de lo que decimos en la 'Amidah: "Rey que ayudas, y que salvas, y que defiendes" ("mélej 'ozér umoshía umaguén"), que vale también 904. "En todo lugar", vale 238: en toda situación, en público, sin vergüenza, porque de tu propio mérito te estás sustentando, (Isaías 48,1) "y no de tsedakah", no de caridad (también 238)´porque en tu salario se revela "Jesed 'elión" = 238 (Jesed superior), "Y será la luz" ("vaiehí Or" = 238); y no es gratis ni por la piedad de los hombres que recibes lo que te corresponde, aún si pareciera de lejos que te alimentas de los demás.

"Vosotros y vuestros hogares": la esposa del hombre es llamada "su hogar", y edifica para él su descendencia. En su valor 919, "vosotros y vuestros hogares" se refleja en las palabras del Creador que ve Shalóm en el hogar y dice (Tehilim 119,47) "que He amado", y desde allí, la supervisión misericordiosa de lo Alto sube un escalón hasta el sentido de (Mishlei-Proverbios 16,9) "El corazón del hombre calculará su camino, y Hashém preparará sus pasos": que el tsadík, el hombre justo sagrado, decide y elige rectamente, y Hashém convierte su determinación en realidad.

"Poque salario es para vosotros" enseña, en su valor 652, que toda retribución que recibamos por nuestra labor sagrada no es en realidad otra cosa que expresión de la misericordia de Hashém; como bien demostró Iehoshúa-Josué, tras el esfuerzo enorme y la guerra, cuando dijo "Debemos alabar al Amo de todo" ("'Aleinu leshabéaj laAdón hakól", la plegaria con que terminamos cada uno de nuestros rezos tres veces por día). Y está claro que es "a cambio de vuestra labor en el Templo" ("jelef 'avodatjém beOhel mo'éd") -en el contexto de nuestro estudio, hemos traducido "Ohel mo'éd" por templo, que no es su traducción literal-, que vale 812. Cuál es la próxima sucesión de palabras en la Torah que vale 812?... Mirad qué bello: (Devarím-Deut. 1,25) "Y tomaron en sus manos del fruto de la tierra"; a cambio de vuestra labor en el templo, de vuestra vida dedicada al oficio sagrado, recibiréis especialmente "del fruto de la tierra" ("miprí haArets"), que vale 626, igual que la bendición "que todo lo Creó en Su honor" ("shehakól bará lijvodó"), y que las palabras perfectas (Devarím-Deut. 21,4) "que no se trabajará por él" ("sheló ie'avéd bó"): el trabajo de los levitas, el esfuerzo abocado a mantener encendida siempre la llama de la sacralidad para llevar al mundo a su tikún u enmienda perfecta en Teshuvah, acredita sustento "del fruto de la tierra", sustento que no requiere de herramientas materiales profanas, sino que proviene -por los conductos que son privilegiados en servirle- de aquél "que todo lo Creó en Su honor".

¡Shabat Shalóm!