ראה, עליה ב, גבורה בשבוע

ראה, עליה ב, גבורה בשבוע. דב' יב,יט: "השמר לך, פן תעזב את הלוי, כל ימיך על אדמתך".

הפסוק שלנו בא להזהיר אותנו במצות לא תעשה, שמא נשכח שעלינו מוטלת הפרנסה של הלויים, של משרתי הקודש אשר אין להם נחלה בארץ (אשר אין להם עבודת חולין כי הם דוקא משרתים לך בקודש). רבי יעקב בעל הטורים מתיחס לכך שהפסוק הבא מדבר על המצב בו ה' מרחיב את גבולות ישראל; לומר כדברי משלי יח,טז: מתן אדם ירחיב לו -עכ"ל, שאם תתן בעין טובה למשרתי הקודש ולענייך, לא רק שלא תפסיד אלא שתורחב נחלתך ופרנסתך תתרבה. הערבות הזו מהוה אבן יסוד לחיים שתבנה בארץ: "השמר לך, פן תעזב את הלוי, כל ימיך על אדמתך" = 2351 , כפי שכתוב במפורש  (דב' כז,ד): "תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום". למען ייטב לנו ונחיה בארצנו בשלום ובבטחה.

לא רק שכלי ברכה בידיך לפרנס את הלוי, אלא שמצוה עליך להישמר מלעזבו מכל סיבה. הרי אם "תעזב את הלוי" = 931 אשר (ש"א יז,מה) "בא אליך בשם י-הוה צבאו-ת", ותשכח שדוקא הוא (מ"א כ,לא) "אולי יחיה את נפשך" אם תשמור על מעמד (דב' יז,כ) "הוא ובניו בקרב ישראל", אז בכלל "עבודת המקדש" תתחלש  כי אין נפתחים שערי שמים לעבודת המקדש אם הקשר החברתי מקולקל (הרי משנאת חינם נחרב המקדש!), ויתפרש מול בורא עולם כאילו (ויק' כו,כג) "והלכתם עמי קרי", כאילו הכל במקרה יקרה בעיניך ואין דין ואין דיין חלילה. רק תזכור תמיד אשר נשתעבדו אבותיך עד שגרם ה' את (דב' טז,ו) "צאתך ממצרים" אתה ממש באותות ובמופתים; (תהי' קי,ז) "על כן ירים ראש" האדם, בצניעות ובלב טוב תמיד. על כן, (תהי' צה,ח) "אל תקשו לבבכם" למצוא תרוצים לבל תחלוק את הברכה אשר נתן ה' בידך, וכשתתנהג בערבות מלאה לגבי זולתך בכלל והעני והלוי בפרט, (ישע' נח,יד) "אז תתענג" על ה' כל הימים.

 מילת מפתח חשובה מסתתרת בפסוק שלנו מאחורי הקלעים. כשרוצים לצפות אל פנימיות הכתוב, אחת הדרכים שבידינו היא הגימטריה במילוי. דהינו, לכתוב את השם המלא של כל אות: למשל, דל"ת במקום האות עצמה ד'. ואז, נשאר לנו חלק חשוף ונגלה (במקרה של האות דל"ת, הנגלה זה ד') וחלק נסתר (במקרה של דל"ת, הנסתר יהיה ל"ת). 
הפלא ופלא, "תעזב את הלוי" במילוי יוצא להיות: "תו עין זין בית אלף תו הא למד וו יוד" = 1644. מהו החלק הנסתר? המילוי השלם, 1644, פחות החלק הנגלה, הוא 931: סה"כ 713, כמנין "תשובה", התשובה השלמה בה חוזר למוטב "הרואה את הנולד" ומתקן אורחותיו באומץ ותושיה.
והתשובה מכוונת דוקא להיטיב עמך, לפתוח את לבך ואת ידך באהבה "כל ימיך על אדמתך" = 695 , ובצדק תתפלל (תהי' קח,א) "אליך י-הוה אקרא צורי" ויתקימו בך כל הברכות הטובות, (תהי' קח,ה) "כי גדול מעל שמים חסדך".