דברים, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

דברים, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. דב' ג,כב: "לא תיראום, כי י-הוה א-להיכם הוא הנלחם לכם".

הפסוק שלנו לא נראה כאילו צריך הרבה פירוש; הרי הדברים פשוטים. "לא תיראום, כי י-הוה א-להיכם הוא הנלחם לכם" שוה 1085 להצהיר אשר מטרת הלחימה היא (ויק' י,י) "ולהבדיל בין הקדש ובין החל, ובין הטמא ובין הטהור", לשם כך (שמ' לג,יט) "וקראתי בשם י-הוה" ובאמת אין לפחד כי ה' נלחם לנו, ולאחר הקפות סביב חומות יריחו (יהו' ו,טז) "ויאמר יהושע אל העם הריעו": זה הסימן שלנו לכך שה' יפיל את החומות (ש"א יב,יד) "אם תראו את י-הוה", אם תבחינו בו במציאות חייכם. והחומות נפלו. ואין זה סיפור מהעבר, כי אם גם משל נצחי להזכירנו איך זה יפעל עוד פעם (ש"ב ז,י) "כאשר בראשונה", (זכ' יד,יח) "אשר יגף י-הוה את הגוים" הקמים נגדנו.
והיכן האותיות הקטנות שבחוזה? הן גם אותיות גדולות. "לא תיראום", בערכו 688 , יורה אשר אין יראה ראויה כי אם זו המחברת אותנו (דב' לא,יג) "את י-הוה א-להיכם כל הימים".
ועוד, "כי י-הוה א-להיכם הוא הנלחם לכם" דורש בערכו 397 "איש א-להים" אשר ינהיג את העם, כפי אשר (דב' א,ה) "הואיל משה" דהיינו התחיל, (במ' לד,יז) "ויהושע" המשיך אחריו; ואז העם (ישע' נ,י) "יבטח בשם י-הוה" ויאחוז בתורתו, והנצחון בידיהם אפילו לעת אשר (ישע' מט,יח) "כלם נקבצו באו לך", (ישע' סג,יג) "לא יכשלו".

ומה אופק הלחימה של הקב"ה לנו? "הוא הנלחם לכם" אומר, בערכו 235 , אשר הוא עצמו (במ' ח,כד) "יבוא לצבא צבא", ואז, למראה עיניך כשאתה עסוק בלעורר זכויות בפני הבורא ית', (במ' י,לה) "ויפצו איביך"; כי (ישע' ב,ה) "באור י-הוה" המלחמה מתנהלת, והחילים שלנו בשדה הקרב כאשר ה' משגיח עליהם (עזרא ה,ח) "ומצלח בידהם", (ישע' נט,כ) "ובא לציון גואל" במהרה בימינו אכי"ר.