יום שני, 2 בנובמבר 2015

חיי שרה, עליה ג, תפארת בשבוע

חיי שרה, עליה ג, תפארת בשבוע. ברא' כד,כו: "ויקד האיש, וישתחו לי-הוה".
אליעזר יוצא לארם נהרים בשליחות רבו אברהם, אשר הבטיחו שברכת ה' תשרה עליו, ומלאך ה' ילך לפניו למצוא את מבוקשו. רק הגיע, והאות המתבקשת מיד תתקים. רבקה בת בתואל באה להשקות את הצאן, והיא שואבת מים באדיבות לאליעזר, ואף לגמליו. אליעזר נתמלא פליאה, הודיה, יראת רוממות: "ויקד האיש, וישתחו לי-הוה" = 1222; הוא רגיל לראות את הנסים הבאים לסיע לאברהם, ולפתע הנס קורה בו ממש, והוא מתפעל ומבין את מעלת רבו אשר אינו מתפשר מול שום מכשול מכל מכשולי העולם הזה, כי מול הפלא האלוהי יאמר על עצמו [איוב לד,ז] "מי גבר כאיוב, ישתה לעג כמים".
נדהם, עומד במקומו, רואה בחינת עדן על פני הארץ. קליפות המקריות והראיה המעוותת נפלו לפתע. "ויקד האיש" = 436 בביטול עצמו מול בורא עולם, בתחושה נעלית של היותו כלי לרצונו ית' (כדברי הזוהר בפרשתנו דף קכא, שמי שמקטין את עצמו ה' מגדילו ולהפך), מודה בתמיהה על אשר (תהי' ו,י) "שמע י-הוה" את בקשתו ונתן לו אותה לאלתר, (תהי' ה,יג) "כי אתה" (תהי' כה,ה) "א-להי ישעי", ואני לא ידעתי איך אקים את מצות רבי ואתה (תהי' לה,י) "מי כמוך מציל עני" אשר יכופף את עצמו להתכסות (תהי' צא,א) "בצל שד-י". ובקשת צדיק נעשית (מש' יד,לה) "רצון מלך" לעולם, כי (תהי' קו,טז) "קדוש י-הוה" ישמע את תפלת חסידיו וברחמיו (תהי' קז,יג) "יושיעם".
תודעה מתוקנת משחררת את האדם. מול הנס הגלוי, העבד נעשה איש. ויקוד האיש, "וישתחו לי-הוה" = 786, וקם לשבח (ברא' כד,מח) "את י-הוה א-להי אדני אברהם" אשר הצביע באצבעו על רבקה ליצחק, ולא יכלו משפחתה כי אם לברכה (ברא' כד,ס) "את היי לאלפי רבבה" כי למשפחת אברהם את נזדוגת. ואליעזר עודנו צוהל ובוכה מתוך (שה"ש ג,יא) "שמחת לבו" כאמרו (ברא' לב,יא) "קטנתי מכל החסדים" אשר עשית עמדי, והנה (תהי' יט,ט) "פקודי י-הוה ישרים" ומתוכם (מש' כא,לא) "התשועה" לאברהם וליצחק בנו העקודים בנפשם על המזבח, כי אל מול צרת עבדך אתה (ש"ב כב,כח) "תושיע". זו גאולת אליעזר, נס אברהם, ישועת יצחק שיקבל לאהבה תמה את רבקה, הנושעת להיות (מש' יב,ד) "עטרת בעלה" לעולמים.
  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה