ויצא, עליה ד, נצח בשבוע

ויצא, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' ל,כא: "ואחר ילדה בת, ותקרא את שמה דינה".

לאה, המשולה לספירת הבינה (אימא עילאה) ילדה ליעקב ששה בנים -כנגד ו' ספירות חג"ת נה"י-, ואחר כך, כנגד ספירת המלכות, "ילדה בת" = 451, שתהיה (יש' כח,כד) "אדמתו" של האדם כי (ברא' ב,טו) "את האדם" צוה ה' (מ"א טז,ז) "להיות" בפועל כמיטב כוחו, (יש' סה,כא) "ונטעו כרמים" לאמור אשר נטעו שלום ושמחה על פני הארץ; ויהיה כאשר הוא (יח' מג,ד) "בא אל הבית" שלו, כאשר הוא בא אל אשתו, כאילו (עזרא ו,ה) "בבית אלהא", כאילו במקדש, ירגיש וינהג.

בשלב השני של ההשתלשלות, לאחר שילדה אותה, היא תתן לה צורה: "ותקרא את שמה דינה" = 1522, לחשוף את כל הדינים הנאחזים דוקא בארץ, עליה עיקר השלום הוא האהבה, עליה מונחים הצדק והמשפט; על כן דוקא בשם הדינים שבמלכות, מצוה הבורא (שמ' כ,יב) "לא תענה ברעך עד שקר". ומתוך היות המלכות, העולם המגושם המתפרנס מכל אשר מעליו, מקום לערבוביה של אור וחושך (בדיוק כמו חיי דינה עצמה, במבוך המדרשים המסתוריים הדנים בה), בו יש בחירה לכל אדם ליצור את גורלו, (יח' יח,ל) "לכן, איש כדרכיו אשפט אתכם", אמר ה'.

ובאמת "שמה דינה" = 414, כולה כמהה לתיקון ישועתה, מיחלת ליחודה עם בעלה כאשר תיחל הלבנה אל החמה, כל תקותה תלויה בצפיה אל "אור אינסוף" אשר תשרה על כליה המתוקנים לקלטה, והיא (מש' י,יא) "מקור חיים" המברך את אשר (ברא' כז,טו) "בבית" אשר יבחר ה' (תהי' קלב,יג) "למושב לו". ויבואו (עזרא ב,סח) "האבות", ואתם (קו' יב,ג) "אנשי החיל", לתקן אותה עטרת בעלה, ולמלא את העולם ברוח (איוב יב,ד) "שחוק" של קדושה, להמתיק את כל דיניה, להביא לגאולתכם היא גאולתה. "ואחר ילדה בת, ותקרא את שמה דינה" = 2188, כי תועבת בעל לב טוב כל רע, (מש' כט,כז) "ותועבת רשע ישר דרך", וד"ל.